מציג עמוד 196 מתוך 3224 תוצאות
המפקדים מסתמכים יותר ויותר על מערכות שליטה ובקרה כדי לתכנן את מהלכיהם בשדה הקרב. אולם יש לדעת שהמערכות האלה מוסרות מידע חלקי בלבד בנוגע למציאות וכי האופן שבו מבין המפקד את המידע הזה ומפרשו עלול להיות מעוות. המתכננים של מערכות שליטה ובקרה צריכים להביא בחשבון את שני הסוגים האלה של עיוותי המציאות
רבים סבורים כי בעקבות האיומים האסטרטגיים על מדינת ישראל יש לפתח מערכות נשק מודרניות המבוססות על מערכות אלקטרו-אופטיות ועל קרני לייזר. במאמר זה הכותב סוקר יישומים ופיתוחים שונים של הלייזר ככלי נשק עתיר אנרגיה לשדה הקרב העתידי ומצביע על כיווני פיתוח אפשריים בעתיד
על פי המקורות היהודיים, כל מלחמה - כולל מלחמה בטרור - היא מאבק בין קולקטיבים. הנגזרת של הנחת היסוד הזאת היא עקרון האחריות הקולקטיבית שמוטלת גם על מי שאינו לוחם באופן אישי ואף מתנגד ללחימה. מכאן ההיתר המקובל ביהדות - וגם במשפט הבין־לאומי - לפגיעת אגב באזרחים במהלך לחימה
מוסד הבקרה המודיעיני בישראל נולד ב־1974 בעקבות כישלון אמ״ן בחיזוי מלחמת יום הכיפורים. הרעיון היה לטעת במערכת המודיעין את גרעיניה של חשיבה ביקורתית, כדי למנוע את המחדל הבא. מאז שרדה יחידת הבקרה את מבחן הזמן, לצד מתחים וסימני שאלה בנוגע לנחיצותה ולהשפעתה. הכותבים: אל״ם (מיל') דוד שטרנברג הוא מנכ״ל גזית – מכון למחקרים של אמ״ן ורפאל. שימש רמ״ח בקרה של אמ״ן וראש זירה בחטיבת המחקר. בהשכלתו כלכלן, בעל תארים במנהל עסקים, במשפטים ומדיניות ציבורית. סא״ל (מיל') דוד סימן טוב הוא סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת באמ״ן. בעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת תל־אביב. ד״ר דורון מצא הוא בכיר לשעבר בשב״כ. כיהן בין השאר כראש מחלקת הבקרה ביחידת המחקר של הארגון. מזרחן המתמחה בתחום הסכסוך היהודי ערבי, ומרצה במחלקה להיסטוריה ורעיונות במכללת אחוה. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
צה"ל הוא אחד מסמליה המובהקים של ישראל, והשיח סביב חובת השירות ומעמדו בציבוריות הישראלית משמעותי במהלך שנות קיומה של המדינה, ובייחוד בימים אלה. אוכלוסיית נכי צה"ל היא קבוצה מובדלת, המקבלת בדרך כלל שירותי שיקום ותמיכה נפרדים ממשרד הביטחון. המחקר הנוכחי מביא את קולם וחוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במסגרות שונות של השכלה גבוהה בישראל. המחקר בחן את חוויותיהם, תוך התייחסות לאופן שבו הם תופסים את זהותם האישית ואת זהותם כאנשים עם מוגבלות, ואת אופני השימוש במקורות התמיכה שעמדו לרשותם במהלך תקופת לימודיהם במוסדות אקדמיים שונים. בתקופה שבה נערך המחקר היו כ־57 אלף זכאים נכי צה"ל המקבלים שירותים והטבות ממשרד הביטחון, אגף השיקום. לפי נתוני משרד הביטחון, כ־500 נכי צה"ל נרשמו מדי שנה ללימודים גבוהים במהלך השנים בהם התבצע מחקר זה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: מהן חוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל?
תפיסת ביטחון לשגרה כוללת שני סוגים של פעילות התקפית שאינה לצורך מאמץ ההגנה: תקיפות מב"ם ופעולת סיכול אלימה. העובדה שתקיפת הכור בסוריה הייתה בסופו של דבר חשאית, עלולה ליצור רושם כאילו היה מדובר בפעולת המב"ם הראשונה. עם זאת, ההיגיון הבסיסי מאחוריה היה של פעולת סיכול אלימה
המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות מחבר בין סיפורי קרב עוצרי נשימה לתיאוריה צבאית כדי לשפוך אור חדש על המבצעים שעיצבו את האתוס של צה"ל