מציג עמוד 196 מתוך 1959 תוצאות
במלחמת וייטנאם נאלץ צבא ארה"ב להתמודד עם מערכות מחילות ועם "שמורות טבע" רחבות ידיים של הווייטקונג. כדי למצוא ולהשמיד את מערכי הלחימה התת-קרקעיים האלה הוא הפעיל צוותים משולבים שכללו לוחמי הנדסה, שריון וחי"ר
צבירת הניסיון בניהול ידע מבצעי ולמידה תוך כדי לחימה בזמן אמת במשך שנות העימות המוגבל איפשרו להפיק לקחים וליישמם בזמן אמת בעת הלחימה בלבנון. לקח מרכזי וחיובי לשימור מהמלחמה בלבנון הוא הצורך בלמידה תוך כדי הלחימה נגד אויב דינמי כמו חיזבאללה, שהוא ארגון לומד
הגותו של קלאוזביץ בנוגע למלחמת גרילה היא רלוונטית ברובה הגדול גם היום, אף שהיא נכתבה לפני כ-200 שנה, ואף שהיא מבוססת בעיקר על דוגמה אחת: מלחמת ספרד-צרפת (1808-1814 ,(שעליה הוא למד מכלי שני
קצינים בצה“ל יכולים לעשות קריירה לבנון | האם יש סיכוי שמפקד בקבע יבין מזהירה בלי להיתקל ביחידות מילואים, ואז, כשהם מועלים לדרגת אל“ם, הם מקבלים פיקוד על חטיבת מילואים, אף שאין להם מושג על אופיה המיוחד, ששונה מכל מה שהכירו עד כה. זה מתכון בדוק להחמצה. הפתרון: לשדך קציני קבע ליחידות מילואים בשלב הרבה יותר מוקדם
בשנות ה־70 ניסח טייס קרב אמריקני תפיסת הפעלה חדשה לצבא ארה”ב שהייתה מבוססת על לקחיו מקרבות האוויר במלחמת קוריאה. אימוץ התפיסה למערכות יבשתיות היה שגוי, ובכל זאת הוא קנה לעצמו חסידים רבים. ניתוח הפרשה הזאת יכול ללמד כיצד ניתן לשווק תפיסות הפעלה גם כשהן בעייתיות
מקובל לטעון שהמנהיגים הלא דמוקרטים במזרח התיכון יעשו הכול כדי לשמר את שלטונם. אבל צדאם חוסיין, ערפאת ומנהיגי הטאלבאן הוכיחו ששימור עצמי אינו האינטרס העליון שלהם. חשוב לזכור זאת כאשר דנים באופן התנהגותה של איראן בעתיד