כושר גופני וליקויי לב

משתיקי־קול

רכב פיקוד וסיור קנדי חדיש

מסוק כאמצעי פיקוד ושליטה

פשיטה ליעטר - קרב עם מחבלים בגבול לבנון

פקודה בלתי חוקית

כזה וכזה תאכל החרב, אנתרופולוגיה במלחמה: יומן שדה

אסף חזני, אנתרופולוג בהכשרתו המקצועית-אקדמית, הוא גם קצין מילואים בעל ניסיון רב שהשתתף במלחמת "חרבות ברזל" משתי זוויות או צורות השתתפות, כפי שהוא מעיד על עצמו בכיתוב בגב הספר: "...התלכדות בין המקצוע הצבאי שלי להכשרה האקדמית שלי. כקצין השתתפתי במלחמה, כאנתרופולוג צפיתי בה. גם ההיפך הוא הנכון – כאנתרופולוג השתתפתי במלחמה וכקצין צפיתי בה". נראה כי זו אחת התרומות העיקריות של הספר, שמשלב את החוויה האישית, המשתתפת. לא מתוך הרצון לצפות ולחקור כנהוג באנתרופולוגיה, אלא מתוך היות חזני חלק אורגני ממפקדת אוגדה במלחמה, עם התצפית האנתרופולוגית. יומן השדה, כפי שהוא מכנה את הספר ומציג בכל פעם שהוא פונה לרגע לכתוב דבר מה שראה או חווה, הוא האמצעי העיקרי שבו אנתרופולוגים משתמשים כדי לתעד את תצפיותיהם בשדה. במקרה זה אולי יש פה מעין שילוב בין "יומן המבצעים" שבו מתעדים חיילים במוצבים במפקדות השונות את ההתרחשויות במלחמה, בהן פקודות, דיווחים ודרישות שונות, ובין "יומן שדה" – המקום שבו מתעד האנתרופולוג את התצפיות שערך

בטיחות - חלק ממכלול השיקולים

הבטיחות במבצעים היא פרמטר חשוב שיש להתייחס אליו. ואולם, ככל גורם אחר היא אינה עומדת בפני עצמה אלא מהווה מרכיב במכלול השיקולים של המפקד

לשם? בחזרה? "מסע הרילוקיישן" של המ"פ החדש

במעלה הקריירה ממלאים קציני צה"ל תפקידים, שבמהלכם הם עוזבים את ציר ההתפתחות האורגני ויוצאים לתפקידים מחוץ ליחידה ולעולם התרבותי שאותו הם מכירים. במאמר זה מוצע מודל שיסייע לקצינים אלו לבצע את התפקידים ולחזור ליחידת המוצא שלהם חזקים ומנוסים יותר

פרק 7: תפיסת ההתנהלות המשאבית של צה"ל במבצע "צוק איתן"