שלטון הידע

מאחר שצה"ל הוא המקור הכמעט בלעדי של ידע ביטחוני לממשלה, עליו ללמוד כיצד ליצור ידע רלוונטי לרמה האסטרטגית והמערכתית

האם צה"ל מסוגל לפריצת דרך חשיבתית? - דיון בעקבות "עופרת יצוקה"

סיבות שונות, בחלקן ארגוניות, מקשות על צה”ל לקיים תהליך למידה אינטלקטואלי שהוא חיוני ליכולתו להתאים את עצמו למציאות המשתנה. המאמר מצביע על הסיבות הארגוניות האלה ועל הדרכים לנטרלן

אתגרים בפיתוח קצינים במטה

אין הלימה בין המיומנויות והכישורים של קציני המטה לבין האתגרים המורכבים שעימם הם צריכים להתמודד. במאמר מוצע כיצד להתגבר על המכשלה הזאת

לא גבעת חלפון - אתגרי הפיקוד ביחידות המילואים

בגלל אופיה המיוחד של יחידת המילואים הפיקוד עליה מורכב הרבה יותר מאשר הפיקוד על יחידה סדירה. המאמר מפרט מהם מאפייניה העיקריים של יחידת המילואים ומה נדרש ממפקדה כדי להצליח בתפקידו

תפסת מרובה

בפני מי שרוצה לבנות כוח מאוזן עומדות שתי אפשרויות: לתת מענה חלקי לכל האיומים או מענה שלם לכמה איומים מרכזיים. המאמר מסביר מדוע הגישה השנייה נכונה יותר

לוחמה נגד התקוממות - המודל הרומאי

האימפריה הרומית נקטה כמה דרכי פעולה כדי להתמודד עם כוחות לא סדירים ובכלל זה עם אוכלוסייה כבושה מרדנית. ממבחן התוצאה עולה שדרכי הפעולה האלה היו יעילות והבטיחו את שלטונה לשנים רבות

כוח המוח

לא מכבר צוין יום השנה ה־60 לפטירתו של אלוף יצחק שדה. זו הזדמנות לחזור להגותו הבלתי קונוונציונלית שתרמה תרומה גדולה לניצחון צה”ל במלחמת העצמאות ולתקומתה של מדינת ישראל

חורים בהשכלה

ההכשרה של קציני צה“ל לוקה מאוד בחסר - במיוחד בתחום של הבנת ההשפעה של הטכנולוגיות החדשות על שדה הקרב. תגובה למאמרו של סא“ל ד“ר עדו הכט “המקצוע הצבאי - בין מקצוע אקדמי למקצוע צבאי“ בגיליון 445

עשתונות 2: חדשנות פרדיגמטית בצה"ל?

עד קצה היכולת חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים