מציג עמוד 19 מתוך 629 תוצאות
קשרי הברית של המשטר הטורקי עם המיליציות הטורקמאניות בסוריה עשויה לטפח גורם כוח אנטי ישראלי בחוגי המשטר החדש. הקהילה הבין־לאומית אמורה לדרוש מאלשרע שלא לשלב בשלטונו פעילים החשודים במעשי טרור ובפשיעה. סביר להניח כי תכתיבי המשטר הטורקי שלא להיעתר לתביעה כזו יהיו בעלי משקל רב יותר
ארגון ההגנה נוסד ב־1920 כגוף ארצי שמטרתו שמירה על ביטחון הישוב. בתחילת ימיו של הארגון המודיעין לא היה מרכיב משמעותי, והוא החל להתגבש רק בשנות ה־30 - ברמה המקומית וברמה האזורית. רק 20 שנים לאחר הקמת ההגנה הוקם ארגון המודיעין הארצי - הש"י. בעשר השנים שבהם פעל הש"י הארצי בהצלחה הוא ביסס תשתית מודיעינית להקמתה של קהילת המודיעין
בשני העשורים שלאחר קום המדינה הוטלו על צה"ל משימות לאומיות וחברתיות לצד אלה הביטחוניות. כיום צה"ל הוא קטר ההיי־טק של ישראל, ולפתחו מונחת משימה כבירה: שילוב החרדים בחברה הישראלית
יוזמת IMEC היא בראש ובראשונה מהלך גיאו־כלכלי שמבקש לעצב מחדש את ארכיטקטורת הקישוריות בין אסיה לאירופה. מנקודת המבט הישראלית, היא אינה עוד תחנה במסדרון אלא צומת בעל ערך מערכתי. אולם יתרונה מספיק כשלעצמו. על כן אין להמתין ל"הבשלה אזורית", אלא לעצב תהליך מדורג שיהפוך את IMEC מפרויקט שממתין לשלום, לכזה המייצר תמריצים מצטברים ליציבות
תפקידו של קצין המודיעין - על פי העמדה המסורתית - הוא לתאר את המציאות אצל האויב ולאחר מכן לעמוד מהצד כשהמפקד או הקברניט מתכננים את המהלכים הצבאיים או המדיניים. על פי העמדה המודרנית, תפקידו של הקמ"ן הוא להשתתף באופן פעיל בתכנונים האופרטיביים. המאמר הזה מציג עמדה שלישית, שלפיה על הקמ"ן ללוות את התכנונים האופרטיביים באופן רצוף בתפקיד של היועץ לענייני האויב
בימים אלה, בהם ארגונים ברחבי העולם מתכננים את אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מקיימת גם הסוכנות היהודית תהליכי הפקת לקחים וגיבוש תובנות בעקבות המשבר. כך ניתן יהיה ליישם את הלמידה המשמעותית שהקנו החודשים האחרונים לטובת המשך פעילות הארגון ב"יום שאחרי", תוך הסקת מסקנות והיערכות מיטבית לגל שני אפשרי
בימים אלה, בהם ארגונים ברחבי העולם מתכננים את אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מקיימת גם הסוכנות היהודית תהליכי הפקת לקחים וגיבוש תובנות בעקבות המשבר. כך ניתן יהיה ליישם את הלמידה המשמעותית שהקנו החודשים האחרונים לטובת המשך פעילות הארגון ב"יום שאחרי", תוך הסקת מסקנות והיערכות מיטבית לגל שני אפשרי
ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה
מאמר חדש מאת אלוף ד"ר יעקב בנג'ו, אל"ם סמואל בומנדיל וסא"ל לי בילו על המצפן לבניין כוחו של צה"ל בתפיסת הביטחון הלאומי: גישת בן־גוריון והשלכותיה כיום / מאמר חדש מאת ד"ר טל טובי על תפקידו של דדו כמפקד פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים / מאמרו של סא"ל (מיל') ד"ר שמעון גולן "כיבושי 1967 – האם הם תוכננו מראש?" לשמיעה / 79 שנים לפלישה לנורמנדי / שיחה שנערכה ב"מערכות" עם אלוף (מיל') מאיר עמית, ראש המוסד במלחמת ששת הימים, במלאת חצי יובל לה, על הדרך אליה בראייה לאחור
