מציג עמוד 19 מתוך 744 תוצאות
חמאס נוקט אסטרטגיה שיש בה סתירה פנימית מובנית: ברגע שהיא מוצלחת מדי, היא מחייבת את ישראל להפעיל כוח רב יותר ולהביסו - כפי שקרה במבצע "עמוד ענן". במילים אחרות: בכל פעם שחמאס מצליח - הוא נכשל
מספר התיאוריות העוסקות במנהיגות בכלל, ובמנהיגות צבאית בפרט, הוא רב מאוד. העניין מובן, במיוחד לאור העובדה שמדובר באחד התחומים המשפיעים ביותר על הניצחון ובאחד התחומים החמקמקים ביותר בטבע האנושי - היכולת לגרום לאנשים לבצע את רצונך. המאמר הזה, המופנה בעיקר לאנשים שהפיקוד הוא אומנותם, משתמש בשיטה הבדוקה ביותר להצלחה: "אין חכם כבעל ניסיון" - החכם לומד מניסיונם של האחרים ומיישמו
ביחידות נוצר ידע חיוני רב שברובו הולך לאיבוד. הסיבה: רבים מהמפקדים לא אוהבים את המערכות הקיימות לניהול ידע, משום שאלה אינן מתאימות לאופיים. המאמר מציג מודל אחר לניהול מערכת ידע, שיקל על מפקדים הן להזין בה את תובנותיהם והן ללמוד ממנה על לקחיהם של מפקדים אחרים
במערכה על סטלינגרד הימרו הגרמנים על כל הקופה -והפסידו. ספרים רבים על המערכה בסטלינגרד, ובהם ספרו רב המכר ועטור הפרסים של אנתוני ביוור -מתארים היטב את מהלכי הקרבות , אך שמים פחות מדי דגש על שיקולים ועל הנסיבות שהובילו את שני הפיקודים - הגרמני והסובייטי - להחליט כפי שהחליטו
אוגדת הגליל עשתה את כל הדרך מגבול ישראל-לבנון ועד ביירות ובדרך הרגה מאות מחבלים, שבתה 6,000 מחבלים ותפסה שלל רב. עקרון הפעולה המרכזי שלה היה החדרה מהירה של צוותי קרב משוריינים לעומק שטחו של האויב ולאחר מכן כיתור והשמדה של ריכוזי המחבלים
לוחמי הנינג'ה היו שכירי חרב שהתמחו בריגול ובחבלה. הם היו מיומנים בתפעול מגוון רחב של כלי נשק, בעלי כושר גופני רב, אמיצים, בעלי תושייה ומחשבה מקורית ודבקים במשימותיהם, אף שהמוטיווציה שלהם הייתה כלכלית בלבד ולא אידיאולוגית. הם הרבו להשתמש בתחבולות, בהונאה ובגניבת דעת. מדובר במאפיינים שהם נכס גם לחיילים של היום
הספר, מאת סון טסו, הוא המסכת הצבאית הקדומה בעולם. למרות זאת, גם כיום, כאלפיים וחמש מאות שנה לאחר כתיבתו, ניתן לראות בו מורה דרך רב חשיבות לעשיית מלחמה. האמרות שטבע החכם הסיני לא נס ליחן, והן בבחינת עקרונות יסוד שאינם משתנים בחלוף העיתים
ספינת קרב מודרנית צריכה כיום לשאת ציוד וחימוש רב - במיוחד אם רוצים להקנות לה יכולת להשתתף בקרב היבשה - ולכן היא צריכה להיות בנפח של כ-500,2 טון לפחות. וטועה מי שחושב שספינות גדולות יותר הן גם פגיעות יותר. ספינות אינן נפגעות משום שהן גדולות. הן נפגעות כשאינן מתגוננות כראוי - אם משום שאין להן יכולת, ואם משום שאינן מפעילות כנדרש את היכולות שיש
מאמרו של פרופ' יחזקאל דרור (אסטרטגיה רבתי לעידן של 'בין שלום למלחמה' ,"מערכות" 377, יוני 2001) נשען לדעת סא"ל (מיל) אלכסנדר סלע, על תיאוריות אקדמיות, שמעולם לא הועמדו במבחן המציאות, ואשר בדיקתן מחייבת זמן רב. להלן הוא מציג ראייה אסטרטגית אלטרנטיבית לביטחון ישראל, שהיא, לדעתו, רלוונטית יותר
בחינתן של הדוקטורינה שפיתח צה"ל לעימות המוגבל ושל דרך הפעולה שהותוותה בפיקוד המרכז בתקופת התכוננות לקראת העימות מעלה כי קיים דמיון רב בינן לבין מה שכתבו הוגי הדעות הצבאיים הקלסיים - ובהם מאו צה טונג וגיאפ - על המלחמה מהסוג הזה. יחד עם זאת חסרה אצל המתכננים הישראלים ההתייחסות מספקת למשכו הארוך של העימות המוגבל - נקודה שזוכה להבלטה רבה בכתבים הקלסיים