מציג עמוד 19 מתוך 973 תוצאות
למשבר הפליטים השלכות על ישראל הן בסוגיה של הגנת גבולות והן בהקשר הרחב יותר של התמודדות עם טרור אסלאמי. התופעה של פליטים רבים המגיעים לכל מדינה באירופה מארצות שמחזיקות בגישה אנטי־ישראלית צריכה לייצר בישראל לפחות מודעות לבעיה, גם אם האיום נראה רחוק
אחד האתגרים בתחום הכושר בצבא הוא לשמר את הכשירות, גם בפרקי זמן שבהם לא מתאפשרים אימוני ריצה ויש מגבלת זמן ומרחב. מפקדים רבים מחזיקים בדעה שללא אימוני ריצה לא ניתן לשמר את הכשירות. המחקר שבמאמר זה מוכיח את השימוש באימוני אינטרוולים במוצב ככלי אפקטיבי
"לחשוב אסלאמית משמע להבין את מונחי היסוד שבהם משתמשים שכנינו, חלקם אויבינו. מושגים כמו ג'האד, הֻדנה, אפילו המושג סלאם. הבעיה המרכזית היא שאנחנו מתבוננים במשקפיים מערביים לעבר תרבות שמשתמשת במונחים ערביים מוסלמים, והדבר הזה יוצר קצר בתקשורת". ד"ר שגיא פולקה, עמית מחקר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, ומחבר הספר לחשוב אסלאמית, בריאיון ל"קול המערכות" על מה היה קורה אם היינו פשוט מקשיבים לנאומים של יחיא סינואר
רוב המסתננים הערבים בין שלהי מלחמת השחרור למבצע קדש חדרו למדינת ישראל כדי להתיישב מחדש באזורים שמהם נמלטו או למטרות כלכליות - שוד, גניבה והברחות. אולם אף שהפעולות האלימות ממניעים לאומיים היו מיעוט, הן הטביעו את חותמן על התקופה כולה. לרוב הישראלים שחיו באותה עת זכורות השנים האלה כ"תקופת הפדארין" - המסתננים שחדרו למטרות רצח וחבל
ההמלצה שבכל מלחמה עתידית על צה"ל להימנע ממלחמת תנועה ולשאוף להשיג הכרעה באמצעות אש מדויקת נובעת מהאויבים הרבים שקמו לרק"ם, אך מתעלמת מכך שקל לשבש אש מדויקת מרחוק ושרק במלחמת תנועה יכול צה"ל להביא לידי ביטוי את עליונותו. הפתרון לדילמה זאת הוא הקמת עוצבות מסוקים
ההיגיון האסטרטגי המדיני והמסחרי שבו אוחזת ארצות-הברית להצדקת מכירותיה הביטחוניות למדינות ערב יוצר מעין "מרוץ חימוש רדום", שבו מצטמצם הפער האיכותי הצבאי של ישראל ביחס למרחב הסובב אותה. יחד עם זאת מייצרת ארצות-הברית "תלות" ערבית בה המפחיתה, לכאורה, את המוטיווציה לצאת למלחמה נגד ישראל. המסקנה היא שעל ישראל לכונן מנגנון הסכמה עם ארצות-הברית באשר לאמצעי הלחימה שייכנסו לזירה מתוך עניין לטפח את היתרון האיכותי של צה"ל כמרכיב חיוני בשימור היציבות האזורית לאורך זמן
בלילה שבין 19 ל־20 ביולי 1969 פשטה יחידה של לוחמי הקומנדו הימי הישראלי על המתחם הצבאי המבוצר האי "גרין", וחיסלה את תותחי הנ"מ ותחנות המכ"ם המוצבים בה. בסערת־הקרב, שרבים מפרטיו עדיין לוטים בערפל, באו לידי ביטוי כל אותם הערכים עליהם התחנכו ואומנו אנשי הקומנדו. ואכן, דבקותם, במטרה, תושייתם ואומץ ליבם יצרו אמת־מידה חדשות של גבורה, הקרבה ואחוות־לוחמים. להלן תיאור מהלכי הקרב, הפריצה, ההשתלטות והטיהור לאחר פיצוץ חלקו הצפוני של המתחם.
האתגר: המעבר מאימון לבט״ש טומן בחובו אתגרים מנטליים רבים שיש להתכונן אליהם מראש: הוא יוצר חוסר אורגניות במבנה הכוחות; צורך לשתף פעולה בין כוחות שלא רגילים לכך ושיש להם השקפות מבצעיות שונות; מציאות מורכבת שבה הפעילות, שנתפסת כהגנתית, כוללת לעיתים מעבר גדר/מחסום; התפוגגות מהירה של הדריכות והמתח המבצעי; ריבוי איומים אשר מפחית את תחושת המסוגלות ומקשה על שמירת דריכות גבוהה בנוגע לכלל האיומים; דמוניזציה של מצבים מבצעיים כמו מנהרות ורחפנים; קשיים בהבנת הוראות הפתיחה באש עקב ריבוי שטחים ״אפורים״ שיוצרים חוסר בהירות ותחושת תסכול; מגע רב עם אזרחים; ועוד.