מציג עמוד 19 מתוך 331 תוצאות
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / מאמר מאת מפקד המכללות הצבאיות היוצא, אלוף איתי וירוב, על הפעולה בעומק – הפוטנציאל לניצחון מזהיר אל מול כישלון מהדהד / לחימה בשטח בנוי בעידן הטנק והמטוס, טקטיקות של צמצום מרחק בין עמדות ועוד בקרב סטלינגרד / 1153 שנים ללידתו של אל־מהדי, האמאם ה־12, והקשר לאיראן שחפצה בהגמוניה כלל עולמית / 74 שנים לסוף מלחמת העצמאות – חזרה לגיליון מיוחד ולמאמר שמחבר מיתוס שנופץ
דינן של הערים הנמצאות במרכז הלחימה ברור לחלוטין - הן ייחרבו עד היסוד, ותושביהן ייפגעו ויהפכו לחסרי כול ולפליטים. האם הכרעה פיזית של האויב בעיר יכולה להיחשב כניצחון עליו? התשובה המתבקשת, בעיקר לאנשי הצבא, היא כן מוחלט, אך הניצחון הצבאי לא יהיה שלם אם הפן ההומני לא יטופל בהתאם
לפני 600 שנה - ביולי 1410 - נערך אחד הקרבות החשובים בתולדות אירופה של ימי הביניים: צבא פולני-ליטאי הביס את הצבא של המסדר הטבטוני. הניצחון הושג בראש ובראשונה הודות למהלך צבאי מבריק של הצבא הליטאי, אולם את ההיסטוריה של הקרב הזה כתבו בעיקר פולנים, ואלה המעיטו בערך חלקם של הליטאים בניצחון. התוצאה: אי-אמון וחשדנות בין שני השותפים שלחמו יחדיו
צה"ל מצפה מכל יחידותיו ואנשיו לחתור לניצחון. המשמעות ברמת הלוחם וברמות הפיקוד הזוטרות ברורה – חתירה למגע עם האויב כדי להשמידו. בעוד תפקידו של הלוחם להילחם, תפקידו של המפקד לפקד. רצוי להגדיר כי במצבים כאוטיים, מה שמצופה ממפקדים בדרגים בכירים אינו רק חתירה למגע אלא גם, ולעיתים בעיקר, "חתירה לפיקוד"
מאמר זה בוחן את פרשיית הקמתן של שש היאחזויות נח"ל במערב הנגב בשנת 1956, ודרכה את מערכת היחסים שהתהוותה בין הגופים האזרחיים לצבאיים בישראל בנוגע לשאלת המטרות הביטחוניות והמשקיות של היאחזויות הנח"ל. ההיאחזויות קמו כדי לבצר את צירי הפלישה הצפויים של צבא מצרים מקדמת סיני אל באר שבע, ובבחירת מיקומן לא התחשבו הגופים הצבאיים בגורמים משקיים כגון מצאי קרקע ומים לחקלאות. הפן החקלאי בהיאחזויות אלה שימש, לפי מפקדי צה"ל, רק כסות עיניים לנוכחות ישראלית צבאית בסמוך לגבול. טענתו המרכזית של מאמר זה היא כי הגופים הצבאיים הצליחו לכפות על הגופים האזרחיים את ההעדפה המוחלטת של הצרכים הביטחוניים על הצרכים המשקיים, אולם בניצחון זה היה טמון זרע הכישלון של ההיאחזויות הללו שקרנן ירדה ברגע שהשתנו אתגרי הביטחון בגבול המצרי. הכישלון השפיע גם לטווח הארוך, כאשר המחלקה להתיישבות של הסוכנות מיעטה להשתתף בהקמת היאחזויות נח"ל בחמש השנים הבאות, בין השאר בגלל ההשקעה הכספית שירדה לטמיון בהיאחזויות מערב הנגב.