מציג עמוד 19 מתוך 292 תוצאות
מלחמת "חרבות ברזל" והחיכוך באזור באב אל־מנדב מדגישים את המתח שבין עצמאות ישראל והבטחת חופש הפעולה שלה, ובין ההכרח בשיתוף פעולה בין־לאומי במרחב הימי. על ישראל לפעול לגיבוש קואליציות במרחב בהרכבים ומטרות שונים, ממקום של עוצמה
שלוש פעמים הוטל על צה"ל לפעול נגד קבוצות גדולות של אזרחים ישראלים: בפרשת אלטלנה, בפינוי חבל ימית ובהתנתקות. המאמר בוחן כיצד התמודדו המפקדים עם חיילים שהתקשו לבצע את המשימות מסיבות אידיאולוגיות ומהי הדרך להניע חיילים כאלה במשימות דומות הצפויות להם בעתיד
מאמר חדש על הסכנה האסטרטגית ממזרח / מורה נבוכים למיליציות בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים / הפרק השמיני והאחרון בסדרת הפודקסטים "על התמרון" / מערכות עומק למנגנון התחקור המטכ"לי שקם במבצע "צוק איתן" / 27 שנים לשרפה בסלוקי / על קשיים ומכשולים באסטרטגיה
המע"צ (המהפכה בעניינים צבאיים) הנובעת מן ההתפתחויות הטכנולוגיות שבמרכזן ארטילריה רקטית, גם אם קלה, משנה לחלוטין את אופי הלחימה. יש להתייחס אל מאפייניה הפוליטיים, המחקריים והמשפטיים, כדי להבין את התופעה והשלכותיה ואת גבולות המותר והאסור בניסיונות לטפל בה
מהגיחה ההתקפית הראשונה בתולדות התעופה העברית עבור דרך רעיונות לפיתוח כוח אווירי למטרות ביטחוניות וכלה בטייסות בתל־אביב, בנגב ובגליל. סיפורו של שירות האוויר של ההגנה שהפך לימים לחיל האוויר של צה"ל
בשנים האחרונות נושא החשיפה-תקיפה נמצא במרכז השיח בצבאות המערביים בכלל ובצה"ל בפרט. מאמר על כוחות חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה, והעקרונות המנחים שגובשו על־מנת לענות על השאלות: כיצד לארגן את הכוח, לבנות אותו ולהפעילו על־מנת שיחשוף את האויב ויאפשר פגיעה מהירה בו?
עתירת הסיירות המונחת בימים אלה הן על שולחנו של בג"ץ והן על שולחנו של צה"ל, היא המאבק הלא נכון למען המטרה הלא נכונה. על צה"ל לממש את אחריותו המגדרית, ולאמץ כעת ביוזמתו יעד אסטרטגי של שילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות בשיעור של 30% לפחות עד 2030
מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.
ישראל הייתה בתור זהב ביטחוני והוא איננו עוד. יתרונותיה האסטרטגיים החדשים הם תשתית לנקודת איזון מחודשת, אך אינם מבטלים את ההבנה כי אנו במציאות חדשה ומאתגרת. על מקבלי ההחלטות לפעול כבר היום ולהחליט, בתנאי אי־ודאות, לאיזו סביבה אסטרטגית יש להתכונן