בניין כוח רב־ממדי באוגדת הגנה מרחבית: הזדמנות להשתנּות

האתגר: התפיסה ארוכת השנים בצה״ל מפרידה בין בניין הכוח להפעלתו. מול זאת, האיום הרב־ממדי, קצב השינויים במאפייני האיום ותחרות הלמידה הטכנולוגית – מחייבים את אוגדות ההגנה המרחביות ליצור במקביל תהליכי בניין כוח ארוכי טווח (הדורש התפתחות ליניארית) וקצרי טווח (המותאם לשינויים התכופים באופי האיומים והמענה). אלא שתהליכי בניין הכוח ארוכי הטווח הם לעיתים מסורבלים ומתישים, ובזמן שעובר עד יישומם האיום בשטח משתנה, והאויב עשוי ללמוד כיצד להתמודד עם השינויים בפרק זמן קצר יחסית (מול הזמן הרב שלקח לפתחם). מול זאת, הניסיון לתת מענה מקומי מיידי לצרכים בשטח, עשוי להיות רק פלסטר ופתרון זמני שאינו מתאים לתהליכים מערכתיים ארוכי טווח של בניין הכוח. "הסיבות שגורמות לשינויים, משתנות אף הן".

מנהיגות צבאית מהלכה למעשה: המפגש בין התיאוריה, התפיסות הצה"ליות והפרקטיקות בשטח

האתגר: דיון עומק בנוגע למנהיגות הצבאית בצה״ל – מהם מרכיביה, מהם האתוסים עליהם היא מבוססת ואיך היא משתנה ומתפתחת במשך השנים. תפיסות המנהיגות המוסדיות נשענות על מודלים מסורתיים של מנהיגות – הן מתייחסות למנהיגות כפעולה של היחיד, הן מדגישות תכונות ויכולות מסורתיות של מנהיגות ונשענות על מסורות, מבנים ואתוסים עמוקים בצה״ל. זאת בשונה מגישות חדשות של מנהיגות המתייחסות למנהיגות כתהליך משותף ומדגישות יכולות ומיומנויות חדשות הנדרשות לנוכח אתגרי המנהיגות בעת הנוכחית. במקביל, השינויים שחלו במאפייני העימותים, שינויים בחברה הישראלית בדגש על התגברות ערכים אינדיווידואליסטים וליברליים, שינויים במאפיינים ּ הארגוניים־תעסוקתיים של הצבא, שינויים טכנולוגיים והגברת הרשתיות מציבים בפני המפקד אתגרים מנהיגותיים חדשים, לצד אלו המסורתיים, ודורשים את השתנותה של המנהיגות הצבאית.

מנהיגות בדרג הזוטר בצה"ל

האתגר: המפקד הזוטר הוא גורם הסמכות הראשון והעיקרי שהחייל פוגש ועל־ידיו הוא מנוהל בעת שירותו הצבאי, בעוד המפקד עצמו נמצא בתחילת דרכו. סביבת הפעולה של מפקדים בדרג הזוטר תהיה לרוב ״רועשת״ ומאופיינת בסדר נמוך. היא בלתי צפויה ומלאה באתגרים. אם יבחר המפקד הזוטר להמשיך בקריירה הצבאית, לתפקידו הראשון יהיה חלק מהותי בעיצוב סגנונו המנהיגותי. בין האתגרים המרכזיים: פיקוד בסביבה של גבולות חדירים, יישום סמכות פיקודית וגיבוש זהות פיקודית. אחת המשימות המרכזיות של המפקד בדרג הזוטר היא התחייבות לזהותו כמפקד, כלומר כבעל סמכות ואחריות לפקודיו, למפקדיו ולמערכת.

לוחמות חוד – שירות נשים ביחידות הלוחמות

בשלושת העשורים האחרונים נשים נאבקות על שוויון הזדמנויות, ועל האפשרות לשרת כלוחמות ביחידות הצבא השונות. מאז בג"ץ אליס מילר בשנת 1995 הלכו ונפתחו בפניהן תפקידים נוספים שלא היו אפשריים קודם לכן, כולל תפקידי לוחמה, והדבר אף השפיע על תהליך הקמתן של יחידות חדשות, בעיקר במערך הגנת הגבולות. עם זאת, נראה כי צה"ל לא ממהר לפתוח בפני נשים אפשרות שווה לשרת בתפקידי לחימה בחטיבות הרגלים והשריון. במאמר זה נטען כי על צה"ל להתחשב בכשירות הנדרשת מהלוחמים והלוחמות לביצוע משימות ולהשגת מטרות הצבא, ונראה כיצד בכל פעם שמתבצע טשטוש של הגבולות המגדריים בין גברים ונשים בצבא (דה־מגדר), נעשים בה בעת ניסיונות להחזיר את הנשים לתפקידים שנחשבים מבחינה מסורתית "נשיים" (רה־מגדר).

הרוצה להכריע ישמר בארגז הכלים שלו את הפעולה בעומק

לפעולת התמרון בעומק מורכבויות רבות שיש לנתח ולתת להן מענה. הפתרון הקל הוא לוותר מראש על פעולה שכזו. למרות הרצון הטבעי להביא להישג מרבי תוך הפעלת כוח מזערית ולהימנע ככל האפשר מנפגעים, יש לשמר ארגז כלים מגוון המאפשר גמישות בהפעלה

מי שלא מעז

לצד התמרון היבשתי בחזית, הפעולה בעומק במלחמה הבאה היא סיכון מחושב. חומרת האיום על העורף, והעובדה שאויביה במעגל הראשון בנו עצמם כדי שיוכלו לפעול גם בנוכחות מאמץ האש העוצמתי והמדויק של צה"ל, הופכות אותה לכדאית ולנחוצה. סקירת ספרו של חיים נדל המעז

המלחמה באוקראינה - תובנות ולקחים עיקריים

סוגיות בהפעלת הכוח האווירי הרוסי

מה הסטורי של צה"ל

מהפכת המידע משנה כל היבט בחיינו וצה"ל איננו יוצא מן הכלל. התעלמות מהתנהלות משרתי צה"ל במרחב הרשתי או הסתפקות בהנחיות עמומות לא יעלימו את הבעיה, אלא ייצרו משברים של ממש. פקודות מטכ"ל, העוסקות בנושאים החל בשימוש בטנק ובמטוס וכלה באורך התספורת וצבע הלק, אינן שלמות ללא כללי מותר ואסור ברשתות החברתיות

על המידתיות

מלחמות אסימטריות מתאפיינות בחוסר איזון בין הצדדים, וטבען מאתגר את השמירה על כללי המלחמה הצודקת ודיני הלחימה. ציות להם יוצר תחושת חד־צדדיות וחוסר צדק ומותיר בקרב אזרחי הצד המציית תסכול נוכח מה שנתפס כחולשה ומוסרניות יתר. יש להיזהר שלא לבלבל בין הבנה ובין הסקה בנוגע לאופן הפעולה הראוי