כיבוש לוד והשפעתו על צה"ל

משה דיין, אדם בעל מודעות רבה להיסטוריה ולמקומו בה, הצליח להנחיל את המיתוס שכיבוש לוד במלחמת העצמאות נבע מפריצת הגדוד המשוריין שעליו פיקד - גדוד 89 - לתוך העיר. מחקר קפדני יותר מלמד שהפריצה הזאת הייתה מסע מבולבל למדי של כוח תועה בדרכו. אומנם גם הפריצה השפיעה על נפילת העיר, אך הייתה רק גורם אחד מיני רבים שתרם להצלחה. הבעיה היא שבשל ההשפעה העצומה שעתידה הייתה להיות לדיין הצליח המיתוס שהוא יצר, ואשר היה שגוי בבסיסו, להשפיע למשך שנים רבות על התפתחות תורת הלחימה של צה"ל

השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק

מבצע בעומק דורש תכנון אופרטיבי המתבסס על היכולות הלוגיסטיות של הצבא. מבצע מוצלח נועד לעמוד ביעדים מערכתיים־טקטיים כחלק מתוכנית מערכה רחבה יותר, והתכנון שלו כולל אפשרויות רבות ושורה של פתרונות מבצעיים לבעיות לוגיסטיות מרגע הטלת הכוחות ועד החבירה אליהם או הסגתם

"אמנת חכמי הדת של האומה בסוגיית 'מבול אלאקצא'": ניתוח ומשמעויות לשיח הדתי בסוגיה

אמנת חכמי הדת של האומה בסוגיית מבול אלאקצא, שפורסמה ביוני 2025, היא נקודת ציון מהותית לניתוח ההתפתחות האידיאולוגית של חמאס מבחינת גבולות פלסטין, ההתנגדות ושיקולי עלות-תועלת שעלו ברחבי העולם המוסלמי בעקבות פרוץ "חרבות ברזל", והאם רואה חמאס את המחיר הכבד ששילמה רצועת עזה כנחוץ, חיוני ומובן לשם המתקפה על ישראל

לאן נעלמה מחאת משרתי המילואים במלחמת "חרבות ברזל"?

למרות ההפעלה האינטנסיבית של מערך המילואים והשיח על אי השוויון בנטל במערך המילואים, לא נצפו בשנה הראשונה למלחמת "חרבות ברזל" מחאות חברתיות רחבות היקף בהובלת משרתי מילואים, וזאת בניגוד לאירועים שרווחו במלחמות עבר. מלחמה זו היא המלחמה הגדולה הראשונה שבה הרשתות החברתיות מתפקדות כמדיום חברתי מרכזי. ניתוח השיח ברשתות החברתיות ביחס למילואים מלמד כי מרבית השיח שזכה לתהודה רחבה ברשת נושא אופי של התכנסות סביב הדגל והזדהות עם ערכי השליחות והנתינה. מממצאי המחקר עולה דפוס שבו דווקא במציאות שבה השיח הרשתי בכללותו נתפס כמקטב וכמקצין, בנושא המילואים הסולידריות הרשתית ממתנת את התסכול והמרמור שיכל להיות פוטנציאל למחאה בדרך שהיא מנתבת אותו לסיוע קונקרטי למשרתי המילואים, בעיקר בתחום התעסוקה, לאוזן קשבת ולתמיכה רגשית, ולאופציה להצגה חיובית של העצמי דרך שירות המילואים כביטוי להצלחה בריבוי משימות בחיים ולהתמודדות עם קשיים

מעברים מנטליים: יצירת גמישות עם המעבר לסביבת משימה חדשה

האתגר: טיב המעבר של יחידות בין מצבים שונים והקשרים שונים (אימון־ קו, בט"ש־לחימה, הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת וכדומה) תלוי בשני רכיבים עיקריים: עוצמת היחידה האורגנית והתארגנות אפקטיבית מול ההקשר החדש. האתגר המרכזי של המפקד הוא לחבר בין שני רכיבים אלה. על המפקד לדעת כיצד לפעול נכון בשלב ההכנה ובעת הנהגת המעבר לאחר שינוי המשימה. "אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה." (שלמה ארצי, "ארץ חדשה")

תוכן העניינים

ספר דיגיטלי: לחימת גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים

לחימת גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים משקפת את לחימתו של גדוד צנחנים אחד בתוך ההקשרים הרחבים יותר, המערכתיים, של מלחמת יום הכיפורים. הספר משלב נקודות מבט של דרגים שונים: מהחיילים הפשוטים, המ"כים והסמלים, דרך מפקדי המחלקות והפלוגות, המג"ד והמח"ט, ועד למפקדות האוגדות והחזית ומשם למטה הכללי. כל אחד מאלה ראה את הלחימה בצורה שונה, והגיע לתובנות שונות בדבר משמעותה. הספר מתמקד בקרב על פתיחת הצירים המובילים לתעלה במסגרת מערכת הצליחה. מה שקדם לקרב זה הוא מבוא, ומה שקרה אחריו הוא אפילוג. הקרב הזה, שנודע כ"קרב החווה הסינית", היה אחד הקשים ועקובי הדם במלחמה כולה, בו לחם גדוד 890 וחפ"ק המח"ט שנע עמו. בחילוצו של הגדוד מהתופת פעלו בדבקות מרשימה במטרה גם כוחות נוספים: סיור, טנקים, חרמ"ש וצנחני מילואים. "קרב החווה הסינית" היה מיקרוקוסמוס של המלחמה. כמו המלחמה כולה הוא היה קרב היתקלות, וכמו צה"ל כולו, גדוד 890 התאושש והמשיך בלחימה עד הפסקת האש, ואחריה במלחמת ההתשה בדרום ובצפון. לצד מקרים רבים אחרים, גם הקרב הזה ביטא את העיוורון, המחדלים והניתוק מהמציאות במפקדות שלמעלה. אך עם זאת הוא שיקף את האומץ, ההקרבה, הנחישות, העקשנות ואחוות הלוחמים במגע קרוב עם האויב שנתגלו בגדוד 890. יואב גלבר הוא פרופסור להיסטוריה וראש מרכז נבזלין לעמיות יהודית במרכז הבין־תחומי. הוא לחם עם גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים.

הקרב על אנטונוב – החמצה אופרטיבית שהפכה לכישלון אסטרטגי

במקום להוביל את כוחותיה של רוסיה כחוד חנית מהיר, מפתיע ואלגנטי, כפי שתכנן פוטין על־פי ייעודם המקורי, נגזר על הכוחות המיוחדים הרוסיים כנראה להמשיך להילחם יחד עם הכוחות המתמרנים הרגילים בקרבות התשה קשים נגד התנגדות עממית רחבה ונחושה. הקרב על אנטונוב כדוגמה לניסיון עריפה אסטרטגי שנכשל

משנים גישה בניתוח האתגר המבצעי - ניתוח המערכת היריבה במבצעי היבשה

עדכון תבנית הפקמ”ב, מערכת ההפעלה של כוחות היבשה, הוא הזדמנות לעדכן את היישום של שיטת ניתוח האתגר המבצעי כמערכת שלמה ולהטמיעו. כל עוד ”החומרה” (המפקד והמטה) ותופעת המלחמה אינם משתנים – יבסס המפקד את החלטותיו על מידע חלקי הנוגע לסביבה המבצעית ויחליט תחת לחץ. המערכת היריבה היא דגם קוהרנטי ופשוט, שהמפקד יוכל להבין, להסביר אותו ולפעול לפיו

האיגוף שפרץ את החסימה בדרך לתעלת סואץ

"קרב המכבש החטיבתי", כפי שכוּנה אחרי מלחמת ששת הימים, היה עלול להסתיים אחרת אילולא האיגוף שביצעה פלוגת שמשי בשטח דיונות שנחשבו בלתי עבירות – איגוף שפרץ את החסימה בדרך לתעלת סואץ. סיפור הקרב שבו השמידה הפלוגה קרוב ל־20 טנקי אויב, וסיימה אותו ללא נפגעים. על מקצועיות, רוח הלחימה והדבקות במשימה לאור המטרה