מציג עמוד 184 מתוך 2417 תוצאות
ייעודה של החשיבה האסטרטגית המודרנית הוא לצמצם סיכונים באמצעות ברירת הסיכונים הרלוונטיים ופעילות מולם - תוך הכרה במגבלות ובאי-היכולת להביא להיעלמותם המוחלטת - מסביר מיקל רסמוסן בספרו ”חברת הסיכון במלחמה: טרור, טכנולוגיה ואסטרטגיה במאה ה-21 .”האסטרטגיה הזאת עומדת בניגוד לאסטרטגיות מוכרות של פתרונות מוחלטים שמקובלת מאוד בשיח הפוליטי בישראל
"בכל המלחמות והמבצעים שהשתתפתי, מעולם לא ראיתי למידה מבצעית שיטתית כמו שנעשית עכשיו בכל הרמות - מרמת הפלוגה ועד לרמת החטיבה. הלמידה קורית בכל יום וגם אם יש קושי פיזי לאנשים להגיע היא מתבצעת בדרכים שונות, והלקחים עוברים הלאה". סא"ל אושיק אזולאי, קצין הלמידה של חטיבת הנח"ל, בריאיון ל"קול המערכות" על מה מאפיין את החטיבה בלחימה הנוכחית ועל הלמידה המבצעית של החטיבה במלחמה
בעזרת המודיעין, התחבולה וההסתרה הצליחו לוחמי הווייטקונג לגבור על מאזן כוחות כל־כך לא שווה מול האמריקנים. לסוכנים כפולים כדוגמת פאם שואן אן ודאנג טראן דוק, שפעלו בתוך שירותי המודיעין של הדרום והעבירו את כל המסמכים לצפון, היה תפקיד מכריע במלחמה
בגיליון: על ניצחון ותבוסה בעיני האויב / מלחמות ממושכות – למידה ומשמעויות לבניין הכוח / הפתעת הנ"ט ביום הכיפורים מול הכטב"מים ב"חרבות ברזל" / חשיבות התווך הימי והשפעת הנכסים האסטרטגיים בים על הביטחון הלאומי / הצעה לשינוי תפיסת הלחימה בשטחים הסגורים / צבא טרור – קווים לדמותו / מנהיגות הדרג הטקטי במלחמה / ועוד
"אחד מהדברים שלמדנו במלחמה זה איך לשמר את כשירות הכלב במהלך לחימה כל כך ארוכה. כמו ששריונר מבצע טיפול לכלי שלו, כמו שלוחם אמור לעשות ניקוי לנשק שלו כשהוא מתלכלך בהרבה אבק – כך גם צריך לטפל בכלב, בטח בתנאי קיצון שכאלה". רס"ל י', קצין הלמידה המבצעית של יחידת עוקץ, בריאיון ל"קול המערכות" על הלחימה של היחידה בתמרון ועל הלמידה המבצעית תוך כדי לחימה
במאמר "ניצחון ללא הכרעה" ממערכות 430 (אפריל 2010) חוזר אל"ם גור ליש לתפיסה שכה הזיקה לצה"ל במלחמת לבנון השנייה ולפיה אין צורך להכריע מלחמות, אלא ניתן להסתפק בהנחתת מכות כואבות על האויב. הבעיה המרכזית בגישה הזאת היא שידיה של ישראל קשורות, והיא אינה יכולה להנחית על אויביה מכות כואבות באמת. לכן במלחמה אין לה אופציה אחרת זולת הכרעת האויב
במלחמה הבאה יוטל עומס עצום על מערך הלוגיסטיקה גם משום שצה"ל יחתור להכרעה באמצעות מהלכי תמרון עמוקים - מה שיצריך העברת אספקה לכוחות הלוחמים בשטחים עוינים - וגם משום שהעורף הלוגיסטי יהיה נתון לאש כבדה של טילים ושל רקטות. המאמר סוקר כיצד מתכונן מערך הלוגיסטיקה לאתגר הכפול הזה
המאמר מנתח את הגורמים שהביאו לירידה המשמעותית בהיקף הפיגועים בעורף ישראל בשנים 2003- 2005 ומגיע למסקנה שלגדר ההפרדה חלק מרכזי בכך לצד תפיסת ההפעלה המערכתית והסינרגיה בין מרכיבים נוספים שמפורטים להלן. המחבר קובע שגדר ההפרדה לא רק הגבירה מאוד את יעילותו המבצעית של צה"ל במלחמה נגד הטרור, אלא גם איפשרה לו לצמצם משמעותית את האמצעים שהיו נחוצים קודם לכן, דוגמת סגרים , כתרים עוצרים וכו'
בגיליון: להתחיל מחדש – הקמת רגימנט לחימה בחופים בחיל הנחתים / אלסיאסה אלשרעיה: הפרגמטיזם של אבו מחמד אלג'ולאני בגיבוש המשטר החדש בסוריה / דוח על הקצונה ותפקודה במלחמה ממושכת / החות'ים בזירה הבין־לאומית: ניתוח אסטרטגי דרך נקודת מבט שבטית / המיליציות הטורקמאניות בסוריה ככוחות שלוחים בשירות טורקיה
ההפתעה של לוחמי השריון הישראלים מהופעת טילי הסאגר, כמו גם כישלונו של המודיעין הישראלי להתריע כראוי על מלחמת יום הכיפורים לא נבעו ממחסור במידע אלא מאי ניצולו הראוי של מידע שהיה זמין