הארכיטקטורה של מלחמות המאה ה-21
אויביה של ישראל מבססים את תורת הלחימה שלהם על שימוש מסיבי בטילים בליסטיים וברקטות, במטעני צד ובטרור של מתאבדים וכן על הפעלת כוחות קומנדו קטנים ומבוזרים המצוידים בטילי נ"ט ונ"מ ומפעילים אש מתוך מתחמים עירוניים
מציג עמוד 183 מתוך 7503 תוצאות
אויביה של ישראל מבססים את תורת הלחימה שלהם על שימוש מסיבי בטילים בליסטיים וברקטות, במטעני צד ובטרור של מתאבדים וכן על הפעלת כוחות קומנדו קטנים ומבוזרים המצוידים בטילי נ"ט ונ"מ ומפעילים אש מתוך מתחמים עירוניים
תקפותה של כל תורת לחימה חדשה וינולותיו של כל אמצעי לחימה חדש הן בחזקת השערות - עד לרגע שבו מתקבלת ההחלטה לאמצם ולהטמיעם, במקרים רבים הם הופכים מאותו הרגע ואילך למוסכמות
אם הניצחון על הטרור והכרעתו יושגו במחיר השחתתם של החברה הישראלית בכלל ושל לוחמי צה"ל בפרט, יהיה זה ניצחון בקרב אך הפסד במערכה
תוכנית הגרעין הפכה מוקד לדיון סוער בתוך איראן, אך עיקרו של הדיון עוסק כיצד יש לנהוג מול לחצי הקהילה הבין לאומית כדי להשיג את הפצצה
בשיח הצה"לי קיימת הדעה שלפיה סוריה תנסה במלחמת עתידית נגד ישראל לנהל מערכה א-סימטרית. הגישה הזאת מספקת תיאור שטחי מאוד של המציאות
הישגיהם של הסורים ברמת הגולן בפתיחת מלחמת יום הכיפורים לא נבעו מ"קונספט מעוות של הגנה קשיחה וניידת של צה"ל" (מערכות 397). את הסיבות לכישלון יש לחפש במקומות אחרים
הרתעה של איום בליסטי באמצעות סגירת שמי המדינה היא בהישג ידנו - ובמחיר מתקבל על הדעת
יש הגורסים כי תפקידו של צה"ל הוא רק לייצר ביטחון ולא לפתור בעיות שמערכת החינוך להשכילה להתמודד איתן, אחרים אומרים שהחינוך הוא משימה ביטחונית מהמעלה הראשונה. מי צודק?