נשק חיל-הרגלים בצבא כדאילה

השגות על אימון חיל הרגלים

הצעה לתפיסת ביטחון ללחימה בטרור

נגד הטרור התגבשה בפועל - אך עדיין לא באופן רשמי - תפיסת ביטחון המבוססת על ארבע רגליים: הרתעה, סיכול, הגנה ותגמול

בעתונות הצבאית

ההתקפה בתפיסת המלחמה הסוביטית החילות וחלקם בהתקפה

האמנם רצון הפרט? מרכיבי המוטיבציה לבחירת מסלול השירות בצה״ל

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי המחזיקה צבא המונים - צבא העם - המבוסס על שירות חובה על־פי חוק. בשל כך מתקיים עיסוק מתמיד ברמת המוטיבציה להתגייס ולשרת במסלולים שונים במסגרתו. תמורות בחברה הישראלית, כמו התחזקותה של אידאולוגיה ליברלית־אינדיווידואליסטית על חשבון אידאולוגיה לאומית־קולקטיביסטית, ופעולות לשימור המוטיבציה לגיוס לצה"ל, הובילו במשך הזמן לשינוי בהתנהלות הצבא, בין היתר בהענקת תשומת לב גדלה והולכת לרצון הפרט בתהליך השיבוץ לתפקידים בשירות הצבאי. המחקר הנוכחי בוחן את מרכיבי המוטיבציה לשירות בצה"ל מבעד לאספקלריית ההתייחסות למסלולים השונים העומדים בפני המועמדים והמועמדות לשירות ביטחון (מלש"בים/מלש"ביות). ממצאיו משקפים שונוּת ניכרת במרכיבי המוטיבציה, ובמניעים להעדפת מסלולי השירות. כמו כן הממצאים חושפים הבנות על מקום רצון הפרט בבחירת מסלול השירות. ממצאי המחקר יכולים להוות בסיס לשימוש מושכל של מערכות כוח האדם בצה"ל, ולשיפור תהליך המיון והשיבוץ של המתגייסים. מעבר לכך, יש בממצאי המחקר כדי להאיר כיוונים חדשים בהבנת מושג המוטיבציה לשירות בכלל ולבחירה במסלולי שירות שונים, בפרט - הן בהקשר הישראלי והן בהתייחס לצבאות אחרים בעולם.

עתיד חיל־הרגלים – או עתיד האדם

ההחלטה על מהלך קרקעי נרחב: עמדות ושיקולים בצה"ל ובדרג המדיני

מאז שהמהלך הקרקעי של צה”ל במלחמת לבנון השנייה לא הושלם המשיך ארגון חזבאללה לעמוד על רגליו ומעמדו במערכת השלטון בלבנון אף גבר

מהעיתונות הצבאית

מתוך: "ז'ורנל האינפנטריה - בטאון אגודת חיל הרגלים של ארצות הברית", וושינגטון, יולי 1939

אידיאולוגיה , מדיניות, טכנולוגיה ודוקטרינות אסטרטגיות בין שתי מלחמות העולם