רקע

הגנת יישוב מפני התקפת אויב במלחמה - מדוע נדרש שינוי תפיסתי עמוק ומה מאפייניו

נושא הגנת יישובים בגבולות מעסיק את צה"ל עוד לפני הקמת המדינה, ולמעשה הולך אחורה להקמת ארגון ההגנה לפני יותר מ־100 שנים. עד מלחמת סיני התפתח נושא ההגנה המרחבית כחלק ממערכי ההגנה של צה"ל בגבולות לתרחיש של מלחמה נגד צבאות ערב. כאשר הורחבו הגבולות ב־1967 ולאחר מלחמת יום הכיפורים ב־1973 והצטמצם איום פלישת צבאות ערביים – דעכה מרכזיות מרכיב זה בהגנה, ועלה תרחיש ההתמודדות מול תרחיש פח"ע בדמות חדירות של חוליות מחבלים ליישוב. בערב 7 באוקטובר לא ראה צה"ל בכיתות הכוננות (ששמן שונה ב־2016 למחלקות הגנה) מרכיב מהותי בהגנה מול התקפות אויב מהסוג החדש שהתפתח (דוגמה מהצפון – רצ'ואן), ובהתאם לכך צייד ואימן אותן. מפרוץ "חרבות ברזל" התחזקו מחלקות ההגנה (בעיקר בכוח אדם וציוד לחימה אישי) ותשתיות ההגנה ביישובים. מאמר זה יתמקד במצב שבו מתרחשת התקפה גדולה על היישוב, ולא חדירה "רגילה" של חוליית מחבלים

כל המוסיף גורע – מדוע אין צורך בצורת קרב חדשה

התרגילים בצה"ל כמעט אינם מתרגלים הגנה, וכמובן שכמעט לא טיהור מרחב, מכיוון שהם לרוב "משעממים" ודורשים המון זמן, שאינו נמצא בשפע בלבנות האימון. את צורות הקרב בואו נשאיר כפי שהן, ונשקיע יותר בללמד את המפקדים את הקיים ולא להוסיף עליו

מוצבים, מסתערבים ואקדמיה: שלוש זירות של עימות וביקורת

"הייחוד של יחידת שמשון הוא שזו הייתה יחידה קבועה שפעלה ברצועת עזה והכירה את השטח בצורה מאוד אינטימית, וכך היא הייתה יכולה להוציא מבצעים מהכוח אל הפועל בזמן קצר מאוד, בגלל שהרבה שלבים בתכנון המבצע הם פשוט דילגו אליהם בשל ההיכרות הארוכה של השטח". בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, נדבר על המוצב הישראלי ועל תחרות שיוצאת לדרך בימים אלה לתכנונו מחדש. נשמע על יחידת המסתערבים "שמשון", שמעלליה מוכיחים שהמציאות אכן עולה על כל דמיון, ולסיום נעסוק בגיליון החדש של כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי"

מדוע חזבאללה ואיראן הופתעו מפעולות ישראל?

המאמר מנסה להציע הסבר נוסף לעובדה שחזבאללה ואיראן הופתעו מהמכות המקדימות של ישראל על אף שהן היו תוך כדי עימות מתמשך ולא בגדר מתקפת פתע: השערה לפיה שני אויבים אלה, אשר תפיסת המלחמה שלהם מבוססת על רעיון "ההתנגדות", הכולל הרתעה תוך כדי עימות כדי לצמצם האפשרות להסלמתו, תגובתיות, הדדיות (שמירת "כללי משחק") וכדומה - הבינו והניחו כי עקב ההרתעה הבסיסית שהם ייצרו, ישראל נאלצה לאמץ את דרכי פעולתם (מב"ם, "מתחת לסף המלחמה", אי רצון בהסלמה). "הקונספציה" שלהם הקשתה עליהם להבין ולהשתנות במהירות המתאימה אל מול העובדה הגלויה כי ישראל "חזרה" לתפיסה ההיסטורית של מלחמות מכריעות המתחילות במתקפת פתע

ממעשה להלכה: גזירת תאוריה צבאית מתפיסת הלחימה של צה”ל במהלך “חיצי הצפון”

חרף הצהרת חזבאללה בתחילת המלחמה שכל עוד המלחמה בעזה נמשכת יימשכו תקיפות חזבאללה, הצטברו כלל הפגיעות בו למסה קריטית שהביאה אותו להסכים להסדרה. לנוכח יעילות שיתוק מרכזי הכובד של חזבאללה, שנשענה על שימוש יעיל בתפיסת חמש הטבעות של וורדן, אפשר להסיק שאופן פעולה זה עשוי להניב פירות גם במבצעים עתידיים של ישראל מול יריביה

לחימה בערים – שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה

הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח

"במלחמות נלחמים בנשק, אך את הניצחונות נוחלים בני האדם"

ביוגרפיה קצרה ונהדרת על מפקד יוזם, תחבולן ולוחמני, שידע כיצד להוביל אנשים אל תוך האש, וזכר שמה שיכריע בקרב בסופו של יום לא יהיו אמצעי הלחימה אלא האנשים המפעילים אותם.

המלחמה באוקראינה - תובנות ולקחים עיקריים

תוכן העניינים