האסכולה הצעירה: התיאוריה של החלש כאתגר לצה"ל

האסכולה הצעירה שנוצרה במחצית השנייה של המאה ה־19 והנדבכים שנוספו לה יוצרים תיאוריות אפשריות שלפיהן עשוי לפעול האויב. על צה"ל לגבש תיאוריה שלאורה ייערך תהליך בניין כוח, וביום פקודה - הפעלתו

ישראל - מדן ועד אילת

בין אסון למשבר

בכל עימות עתידי צפויה ישראל להיתקל במאמצי דה־לגיטימציה. כדי להתמודד עם טענות כאלה יש קודם כול להגדיר מהו משבר הומניטרי

מאין באו הקלגסים?

בעבר יוחדה המילה קלגסים לחיילים של צבא רומא, ובמאה ה־20 - לחיילים של גרמניה הנאצית. מהו מקור המילה הזאת, וכיצד הגיעה לשפה העברית?

המשטרים המלוכניים במזרח התיכון - האם הם הבאים בתור?

עד כה הפגינו המונרכיות בחצי האי ערב עמידות יוצאת דופן בסערות ”האביב הערבי“. במאמר נעשה ניסיון להסביר מהו סוד העמידות הזאת ולברר האם היא תימשך גם בשנים הבאות

מגזין סוף השבוע של מערכות - 20 בנובמבר

מאמר על מודל האימונים החטיבתיים המתמשכים כתשתית למוכנות לתמרון עתידי / פודקאסט שקורא לשינוי בתפיסת ההפעלה של אנשי המילואים / 100 שנים להולדתו של סר דיוויד סטירלינג - מפקד הרפאים / 60 שנים לקרב יא דראנג / סקירת ספרות מאת חניך מחזור א' בתוכנית ארז

בין שני כישלונות: הפתעת יום הכיפורים 1973 והפתעת 7 באוקטובר 2023

מאמר זה מבקש להשוות בין שני כשלי ההתרעה החמורים בתולדות קהילת המודיעין הישראלית: מלחמת יום הכיפורים (1973) ומתקפת חמאס (2023). חרף פערי מידע והקשרים שונים, ניתוח השוואתי של אחריות ארגונית, קונספציות שגויות, תפקוד האיסוף ותהליכי מחקר והערכה, מאפשר לזהות דפוסים דומים ושונים בשני המקרים. בעוד כשל 1973 נבע בעיקר מבעיה הערכתית, כשל 2023 שיקף במידה רבה גם כשל איסופי חריף - למרות גישה נרחבת למידע. המאמר מצביע על הזנחת תחומי איסוף קריטיים, דבקות עיוורת בקונספציה של "חמאס מורתעת" בכל הדרגים, והתעלמות ממידע איכותי שהתקבל. כמו ב־1973, גם ב־2023 כשלו מנגנוני הבקרה והספק בתוך מערכות המחקר, והדרג המדיני לא אתגר את הערכות המודיעין. התוצאה – הפתעה מוחלטת וחוסר מוכנות מהותי – מדגישה את הפער בין עוצמת יכולות המודיעין ובין חולשת השימוש בהן

הגנת יישוב מפני התקפת אויב במלחמה - מדוע נדרש שינוי תפיסתי עמוק ומה מאפייניו

נושא הגנת יישובים בגבולות מעסיק את צה"ל עוד לפני הקמת המדינה, ולמעשה הולך אחורה להקמת ארגון ההגנה לפני יותר מ־100 שנים. עד מלחמת סיני התפתח נושא ההגנה המרחבית כחלק ממערכי ההגנה של צה"ל בגבולות לתרחיש של מלחמה נגד צבאות ערב. כאשר הורחבו הגבולות ב־1967 ולאחר מלחמת יום הכיפורים ב־1973 והצטמצם איום פלישת צבאות ערביים – דעכה מרכזיות מרכיב זה בהגנה, ועלה תרחיש ההתמודדות מול תרחיש פח"ע בדמות חדירות של חוליות מחבלים ליישוב. בערב 7 באוקטובר לא ראה צה"ל בכיתות הכוננות (ששמן שונה ב־2016 למחלקות הגנה) מרכיב מהותי בהגנה מול התקפות אויב מהסוג החדש שהתפתח (דוגמה מהצפון – רצ'ואן), ובהתאם לכך צייד ואימן אותן. מפרוץ "חרבות ברזל" התחזקו מחלקות ההגנה (בעיקר בכוח אדם וציוד לחימה אישי) ותשתיות ההגנה ביישובים. מאמר זה יתמקד במצב שבו מתרחשת התקפה גדולה על היישוב, ולא חדירה "רגילה" של חוליית מחבלים

פיקוד משימה

תערוכה לרגל סמינר בין־לאומי בנושא תימן: בואי תימן

התערוכה "בואי. תימן" שהוצגה במסגרת סמינר בין־לאומי של מפקדת העומק בנושא, מספרת באופן חזותי את סיפורה הייחודי של תימן דרך מפות, תצלומים, תרשימים וחומרים ויזואליים אחרים, הממחישים את המורכבות של הקונפליקט המתמשך במדינה ואת העובדה שהיא אינה רק זירת מלחמה אלא ארץ בעלת מורשת ייחודית ומפוארת