עידן ההגנה האקטיבית: תמרון פלטפורמות יבשתיות שוב רלוונטי

המאבק בין החימוש התוקף והפלטפורמה הלוחמת קיים מאז ומעולם, כאשר את סדר היום מכתיב התוקף. על אנשי הפיתוח והמדענים לדאוג כי מדף הטכנולוגיות יהיה עמוס בפתרונות

22 בדצמבר 1943: הקרב מכיכר וִיטוֹרִיוֹ עד כיכר העירייה

לשון מלחמה

לשון המלחמה ולשון הצבא הן התחום המוביל את ההצלחה הכבירה של תחיית הלשון העברית, החדרת מונחים עבריים לחיי היום־יום, יצירת עגה צבאית שברובה נקלטה גם מחוץ לצבא, החזרת שימושים רבים מאוד בראשי תיבות - כולם מאפיינים עתיקים של השפה העברית. שנים רבות לפני הקמת צה"ל ואפילו לפני הקמת הארגונים הצבאיים במחתרת, עמלו רבים על חידושים בתחום הצבאי, החל במחדשי העברית וכלה בסופרים הקלסיים. בן יהודה לבדו חידש, בין היתר, חייל, אקדח, רובה, פגז, תרגיל, תמרון. ואולם נותרו עדיין כמה מילים לועזיות בולטות בצבא שאיש לא מתכוון להחליפן, והפעם נעסוק באחדות מהן .

סוגיית מסד התיעוש הביטחוני של ארצות הברית במערכת הבין־לאומית והשפעותיה על ישראל

לסוגיית מסד התיעוש הביטחוני של ארצות הברית במערכת הבין־לאומית השפעה קריטית על ישראל, במיוחד לנוכח מלחמת "חרבות ברזל". יש לחזק את הנרטיב של התמיכה הבי־פרטיזנית של ישראל בבית הנבחרים ובסנאט, ובה בעת לפתח מתודות אחרות לבניין כוח צבאי שמאפשר שיתוף פעולה שאיננו נסמך רק על יחסי "קונה-מוכר", ורלוונטי במיוחד במענה לאתגרים בייצור ובתספוק חימוש במערכה ארוכה

נעליים מרחפות או: על טכנולוגיה, לוגיסטיקה ומכשירים גדולים ומעצבנים

כדי להתמודד עם בעיית ההתיישנות ולהבטיח כי מצד אחד יקבל צה"ל את מיטב האמצעים שהוא צריך ומצד אחר לא ייצור מגדל בבל של אמל"ח, יש להתייחס לציוד בצורה דיפרנציאלית לפי קריטריונים, וכך להחליט באיזה תחומים יש לשמור על הקיים ובאיזה אפשר לשנות

19 בדצמבר: הקרב עד פאתי העיירה

המערכה על העיר סואץ

המבצע הוא שעתו הגדולה ביותר של המפקד: לחימת גדוד 202 במבצע "צוק איתן"

לכל התרחשות שאירעה בגזרת הגדוד התאמנו והוכשרנו בעבר. לצד זאת, החיכוך עם האויב יצר סביבה מבצעית שאליה נדרשנו להסתגל במהירות. פעולתו של גדוד 202 במבצע "צוק איתן" מדגימה באופן ברור כי היצמדות לתורה ולעקרונות הנלמדים בצה"ל, בשילוב תהליך הכנות יסודי ומקצועי ולכידות יחידתית, יכולים להביא להצלחה בשדה הקרב

חידושים בטכנולוגיה הצבאית

רגלים וטנקים בהתקפות הלילה