מציג עמוד 18 מתוך 438 תוצאות
ישראל ניצבת כעת בצומת היסטורי מורכב, המאתגר את יכולותיה הצבאיות והאסטרטגיות באופן חסר תקדים. המלחמה הרב זירתית שאנו מתמודדים עימה אינה רק עימות צבאי קונוונציונלי, אלא מערכה מורכבת המשלבת איומים היברידיים ואסטרטגיות לחימה חדשניות. העימותים העכשוויים מתאפיינים בלוחמה אסימטרית, שבה שחקנים לא מדינתיים – ארגוני טרור, מיליציות וכוחות שלוחים – הופכים משמעותיים יותר מצבאות סדירים
הוא היה הציר שסביבו סב ציר שלם – וכשהוא נפל, האדמה החלה לזוז. חסן נצראללה לא היה רק מנהיגו רב־העוצמה של ארגון הטרור חזבאללה. הוא היה סמל. זהו הספר הראשון בעברית על חסן נצראללה, פרי חקירה ממושכת על אחד מאויביה המתוחכמים, העיקשים והמרים של ישראל. באמצעות שילוב של מבט מודיעיני וניתוח אסטרטגי־אקדמי, הוא מגולל את סיפורו של האיש שנע בין אמונה יוקדת לכוח בלתי מרוסן; בין ביטחון עצמי מופרז לפרנויה קיומית; בין חזון מהפכני למציאות סדוקה ומאיימת
ישראל משקיעה הון רב בבניית חיל אוויר גדול וחזק אף שיעילותו פוחתת בעימותים שבהם היא מעורבת ב-30 השנים האחרונות - נגד ארגונים לא מדינתיים שתפיסת הלחימה שלהם היא טרור של טילים ושל רקטות נגד אזרחים. בתנאים הפוליטיים שישראל בחרה לדבוק בהם - הפעלת כוחות אוויר נגד אותם הארגונים מסבכת אותה שוב ושוב בזירה הבין-לאומית. האתגר של חיל האוויר הוא לשמור על הרלוונטיות שלו באמצעות גיבוש תפיסות הפעלה חדשות ומימושן
סוגיית מקומו של המפקד בשדה הקרב נדונה זה שנים רבות. המסר ברור: מקומו של מפקד הוא מלפנים
לוגיסטיקה במחלוקת היא המציאות החדשה שצבאות מודרניים נאלצים להתמודד איתה. יישום נכון של תאומים דיגיטליים יכול לחולל מהפכה ביכולת של הלוגיסטיקה הצבאית להתמודד עם אתגרי העידן הנוכחי והעתידי, ויש בה פוטנציאל להפוך את נקודת התורפה ליתרון אסטרטגי מכריע
התבוננות חוזרת, בראי של 50 שנים לאחור, בתחקיר מערך ההגנה האווירית )נ"מ( ממלחמת יום הכיפורים, מאפשרת בחינה מחדש של תהליכי הלמידה בארגון מלקחי המלחמה שבה למערך היה חלק חשוב בלחימה. האם תחקיר המלחמה של המערך עדיין עומד במבחן הזמן?
האתגר: בעימותים א־סימטריים הצד החלש עושה שימוש נרחב בתווך התת־קרקעי אשר מאפשר לו לעקוף את מערכי ההגנה של האויב, להתיש אותו תודעתית, להתארגן בחשאי ולפגוע בו תוך נטרול עליונותו. צה׳׳ל מתמודד עם התווך התת־קרקעי בעת האחרונה באופנים שונים ברמה המבצעית, אולם לא הוקדשה מספיק תשומת לב למשמעויות המנטליות של הלחימה בתווך התת־ קרקעי. הלוחמים חווים תחושת פחד וחוסר ביטחון הנובעים מאובדן חושים מתחת לקרקע, חוסר יכולת לראות את שאר הלוחמים, חוסר ידיעה בנוגע למקום הימצאותו של מפקדם, קושי ביצירת מיפוי של המרחב בו הם פועלים, ועוד. נוסף על כך, חוסר היכרות של מפקדים עם הזירה החדשה יחסית, קושי בשיתוף ידע בין יחידות, איבוד תחושת העליונות הצבאית והיכולת ליזום מול האויב, ושינוי בנהלים ובתרגולים – מגבירים את חששותיהם של הלוחמים.