מציג עמוד 18 מתוך 212 תוצאות
במהלך כ־15 שנה הקימה חמאס צבא של ממש בעזרת מנגנוני התנועה בחו"ל, וערכה את ההתאמות הנדרשות במבנה הארגוני שלה. הכול לטובת תוכנית מבצעית התקפית, שיישמו בשטחה הריבוני של ישראל ב־7 באוקטובר, ועתידה להילמד דורות רבים קדימה במיטב המכללות הצבאיות. מאמר על הצד האחר של הגבעה: חמש מגמות מרכזיות בתנועת חמאס בשנים 2023-2014 אל מול יעדי העל ויעדי המשנה שלה
המאמר מנתח את דרכי הפעולה של אט"א - הארגון שנאבק בספרד כבר יותר מ־50 שנים להשגת עצמאות לחבל הבסקים - ומנסה לקבוע אם זהו ארגון גרילה או ארגון טרור
מאמר חדש מאת סא"ל (מיל') גדעון שרב על דוח בן למעלה מיובל שנים על הקצונה ותפקודה במלחמה ממושכת / שני ספרי "מערכות" זכו בפרס מולדובן לספרות צבאית – השמות בפנים / מאמר בן למעלה מעשור על המעבר ללחימה משגרה ומבט"ש / מאמר חדש מאת אל"ם מאור גבריאל, תא"ל עומר כהן ואל"ם ד"ר א' על סוגיית מסד התיעוש הביטחוני של ארצות הברית במערכת הבין־לאומית והשפעותיה על ישראל / מה אפשר ללמוד מלחימת צבא אויב על לוחמת נ"ט, הפעלת כטמ"מים, שריון ועוד – חזרה לגיליון המיוחד על מלחמת האזרחים בסוריה / הזמנה לערב חשיפת ספרי "מערכות"
מלחמה יזומה היא כלי אסטרטגי לגיטימי וחשוב של המדינה, ואל לנו לזנוח אותו. ויתור מראש על האפשרות הזו דומה לוויתור מרצונו של נגר על אחד מהפטישים בארגז הכלים שלו. באזורנו, מלחמה יזומה עשויה להביא לרווח אסטרטגי שיתבטא בהחלשת היריב, בחיזוק ההרתעה ועל כן בהרחקת המלחמה הבאה
ערך המערכת הוא התועלת מפעולתה. בחירה נכונה של פרמטרי התכן בשלב ייזום הפרויקט והגדרת המערכת היא הכרחית, כדי להביא למימוש מערכת יעילה ואפקטיבית. מתוך הספר "הנדסת מערכות אמל"ח" שיצא לאור לאחרונה ב"מערכות"
אופן מימוש ומיצוי מערך המילואים קשור באופן הדוק לבחירות האסטרטגיות והמערכתיות של מקבלי ההחלטות. במצב העניינים הנוכחי ניתן להעריך כי מרכז הכובד של המילואים הוסט למפקדות ולעורף, בדומה לפני המלחמה והלחימה העתידיים ככל הנראה העורף יהיה פגיע יותר, ופעילות המפקדות, המסוגלות לייצר – תפוקה מבצעית במרחב הלחימה באמצעות תשלובת של מודיעין ואש, תהיה משמעותית יותר
מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות
מאמר חדש מאת ד"ר מיכאל ברק על המיליציות הטורקמאניות בסוריה ככוחות שלוחים בשירות טורקיה / מאמר חדש מאת רס"ן אלכס קפנגהאוז על השינוי בתפיסת הלוגיסטיקה הצבאית, סימולציות בזמן אמת ותאומים דיגיטליים / 210 שנים להולדת אוטו פון ביסמרק – סיפור על מינויים שמבוטלים בשל לחץ ציבורי, מכתבים ערוכים – ומלחמות / מאמר חדש מאת אורית שטצלר על חוויית היציאה מהארון בזמן השירות, הצבא כארגון מגדרי בינרי ופרפורמנס ממוגדר בצבא / חזרה לספר שעסק באמברגו הנשק במהלך מלחמת העצמאות, והראה כיצד פעל לטובת ישראל
ידוע הדבר שהמעשה הצבאי הנכון ומרחיק הראות הוא להכין את הניצחון מבעוד ימי שלום, אבל הרי ימי שלום יש שהם מביאים ירידה גם בחריפותה ובבהירותה של המחשבה הצבאית