כיצד יכול חיל השריון לשפר את המוטיווציה של משרתיו

לשריון יש בעיה של דימוי. לא מדובר בגזרת גורל: עם קצת מודעות מצד מפקדי השריון אפשר להביא לחשיפה רבה יותר בתקשורת ולאימוצם של דפוסים חדשים

דפוסיה המשתנים של הלחמה

דפוסים וחיפושים באפסנאות הצבאית - ראיה חדשה של האפסנאות בשדה הקרב

דפוסים וחיפושים באפסנאות הצבאית נושא אקטואלי הארגון הלוגיסטי

דפוסים וחיפושים באפסנאות הצבאית ־ עיקרי מערכת התחזוקה הסוביטית

דפוסים וחיפושים באפסנאות הצבאית ־ קצינים סוביטיים בויכוח על העורף הגדודי

"נס התמרון" של אוקטובר-נובמבר 202

בשנים שלפני המלחמה היה התמרון יכולת שהלכה ונזנחה בתפיסת הביטחון, בתוכניות המלחמה וכנגזרת מכך בבניין הכוח. הפעלתו כמענה למתקפת 7 באוקטובר הייתה נתונה לוויכוח משמעותי. לאחר שהחל ובשבועות הראשונים התבררה הצלחתו היחסית, הוא נראה כ"נס". במהלך החודשים שחלפו מתחילת המלחמה כבשו כוחות היבשה את עזה והכריעו את חמאס תוך אבדות מוגבלות, אך עם קשיים ניכרים בתת־הקרקע. כך או כך, התמרון נראה כיום כיכולת "טבעית" של צה"ל. הטענה היא, שבלי להבין את שורשי "הנס" של אוקטובר תוחמץ הזדמנות חשובה ללמידה. המאמר מנתח את שלושת שבועות ה"המתנה" שלפני הפעלתו, תוך השוואה לזו שלפני מלחמת ששת הימים, משך זמן שאפשר בשתיהן העלאת כשירות ניכרת של הכוחות, ואף השלמות בבניין כוח; משווה בין "נס" זה ל"נס" דומה במבצע "חומת מגן" ב־2002 ובין העדרו במלחמת לבנון השנייה ב־2006. הניתוח מעלה דפוסים חוזרים שמודעות להם תאפשר הפעלת תמרון בעתיד, תוך צמצום ההישענות על "ניסים"

מי שלא מעז

לצד התמרון היבשתי בחזית, הפעולה בעומק במלחמה הבאה היא סיכון מחושב. חומרת האיום על העורף, והעובדה שאויביה במעגל הראשון בנו עצמם כדי שיוכלו לפעול גם בנוכחות מאמץ האש העוצמתי והמדויק של צה"ל, הופכות אותה לכדאית ולנחוצה

מלחמתנו ביהודים

איגרות