מדוברות לדיפלומטיה צבאית - השינויים באופי שדה הקרב

השלום האבוד

מערכות עומק: קרב אורטונה

בדצמבר 1943, במשך כשבוע, התנהל בין צוות קרב חטיבתי קנדי ושני גדודים גרמניים הקרב על העיירה האיטלקית הקטנה אורטונה. משימת הגרמנים הייתה לעכב את כיבוש העיירה כדי לאפשר לכוחות גרמניים אחרים להשלים נסיגה לקו הגנה חדש מצפון לה. כדי להאריך את משך הזמן בחר המפקד הגרמני לנהל קרב הגנה עקשני. הייתה זו הפעם הראשונה בחזית האיטלקית שכוחות גרמנים בחרו לנהל קרב הגנה כזה בתוך שטח בנוי. אמנם היו בכוח הגרמני מפקדים וחיילים בעלי ניסיון קודם בלחימה בשטחים בנויים בחזית הרוסית, אבל רוב המפקדים והחיילים היו מגויסים חדשים יחסית ללא ניסיון כזה ואחרי הכשרות מקוצרות שנועדו למלא במהירות את השורות המדוללות של צבא גרמניה. משימת הקנדים הייתה לרדוף אחרי הכוחות הגרמנים הנסוגים, והם הופתעו לחלוטין מההתנגדות שבה נתקלו בעת שנכנסו לעיירה. עד כה התרגלו שבשטחים הבנויים הסתפקו הגרמנים בקרב השהיה קצר לכל היותר. יתרה מכך, עד לקרב זה לא התאמנו הקנדים על לחימה בשטחים בנויים. שני הצדדים נאלצו ללמוד תוך כדי לחימה את השיטות, הטכניקות והתרגולות המועדפות ללחימה בשטחים בנויים בדרך הניסוי והטעייה. על כן, תיאור הקרב מאפשר ללמוד לקחים יסודיים בלחימה בשטחים בנויים, לקחים שלא נס ליחם גם היום. איך לקרוא את תיאור הקרב? * לקריאה בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה, להיכנס לכל פרק בנפרד וללחוץ "הורדת PDF" קריאה מהנה

סיכום

שכלול כוח המחץ - כיווני התפתחות לתמרון היבשתי הרב־זרועי

ההימנעות מהפעלתם של הכוחות המתמרנים בעימותי העשורים האחרונים שחקה את כשירותם, אך לא פחות מכך את רוחם ואת הביטחון ביכולתם. יש לסגל חשיבה אחרת - שינוי משמעותי במבנה, בארגון ובאופן הפעלתם של כוחות היבשה, כדי להכינם כראוי לאתגרי העימותים הבאים

ראש המטה הכללי

מלחמת רוסיה-אוקראינה – הכישלון הלוגיסטי

לאחר שלושה חודשי לחימה באוקראינה נראה שהרוסים נערכים מחדש. סביר להניח שאם יארגנו את כוחותיהם מחדש – תשתנה תמונת הקרב, אולם את מטרותיה הראשוניות בלחימה רוסיה כנראה כבר לא תשיג, לפחות לא במחיר ובזמן שצפו. חלק לא מבוטל מכך הוא בשל הכישלון הלוגיסטי בתחילתה של המערכה

ההכוונה הצבאית של מערכת הלימודים בבתי הספר בתחילת שנות ה־50

המלחמה המודרנית, כפי שנתפסה במחלקת תכנון בצה"ל, היא מלחמה טוטלית בין אומות, כלכלתן, משקיהן וכוחותיהן החומריים והנפשיים, הקיימים בפועל והפוטנציאליים. לכן תכנון המלחמה הוא "תכנון היצירה והארגון של הפוטנציאל הלוחם הכללי", לקראת התמודדות צבאית והשגת המטרות האסטרטגיות של המדינה. השאלה מהם מרכיבי העוצמה הלאומית העסיקה את המחקר האקדמי במהלך השנים. חוקרים שונים הצביעו לא רק על גורמים מוחשיים כגון גודל האוכלוסייה, תל"ג, ייצור תעשייתי, גודל הצבא ועוד, כגורמים המשפיעים על פוטנציאל העוצמה הלאומית, אלא גם על גורמים מופשטים כגון המוטיבציה הלאומית, התרבות, המדע, סוג המשטר, חינוך, יעילות בירוקרטית ועוד. בצה"ל ראו את מערכת החינוך כחלק מהותי בפוטנציאל הלאומי של ישראל, וככלי מרכזי בעיצוב הנוער בארץ, הכשרתו והפיכתו לחייל טוב וממושמע לא רק מבחינת כושר פיזי ומוטיבציה עזה להילחם ולשרת, אלא גם מבחינת השכלה. בהתאם לכך ביקשו בצה"ל להתערב בתוכנית הלימודים ולעצבה בהתאם לדרישות הביטחון, הן מבחינת כושר ומוטיבציה והן מבחינת מקצועות לימוד רלוונטיים עבור הצבא.

"רוח דרום"? סופת טורנדו! כיצד יכריע צה"ל במערכה הבאה בעזה?

בשנים האחרונות צה"ל מנסה להעביר את כובד המשקל התפיסתי, הארגוני והמבצעי - החל ממתן דגש על אש מנגד, לתמרון יבשתי והפעלת כוחות קרקע. כחלק מכך פותחה תוכנית המלחמה "רוח דרום", אך היא בבחינת "חצי דרך" בלבד, מאחר שהיא סובלת מ"תסמינים" תפיסתיים מן העבר

ורדן מחיר התהילה