עשתונות 8 - התפתחות הגישה הישראלית להרתעה

לקסיקון חמאס

מחינוך למצוינות אל נכות מנהיגותית

בהמשך להנחיית הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, כי יש להפיץ לכלל אנשי הקבע ביחידה מאמר קריאה אחד ברבעון, ממליץ מפקד המכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה, תא"ל רפי מילוא, על מאמרו של אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות, שהתפרסם בגיליון 457 של מערכות

פרק ד' – המחצית השנייה של המאה העשרים

לוחמה נגד התקוממות - המודל הרומאי

האימפריה הרומית נקטה כמה דרכי פעולה כדי להתמודד עם כוחות לא סדירים ובכלל זה עם אוכלוסייה כבושה מרדנית. ממבחן התוצאה עולה שדרכי הפעולה האלה היו יעילות והבטיחו את שלטונה לשנים רבות

לא הכול שחור: הישגי צה"ל במלחמת יום הכיפורים

מרוב עיסוק בהפתעה ובמחדלי המודיעין שוכחים לעיתים שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחון כה מוחץ של צה״ל, עד כי ב־40 השנים שחלפו מאז לא ניסתה שום מדינה ערבית לצאת למתקפה סדורה נגד ישראל

העלייה בגיל המג״דים בעידן של מציאות משתנה סיכונים והזדמנויות

כיום מגיעים קציני צה"ל לתפקידים בגיל מבוגר מדי, כשהם מעבר לנקודת האיזון הנכונה לתפקיד מג"ד ולתפקיד מח"ט סדיר. אי־חזרה לאיזון שהיה בעברו של צה"ל תביא בהכרח להזדקנותו של הפיקוד הקרבי ולשחיקתו

מלחמת שכנוע

ברבים מהעימותים שניהלה ארצות הברית נגד כוחות לא סדירים הפעיל הצבא האמריקני לוחמה פסיכולוגית. אף שהישגיה של הלוחמה הזאת אינם חד־משמעיים, איש אינו מתכוון לוותר עליה

ניהול סיכונים לפי גישת בן־גוריון

ב־1953 נטל ראש הממשלה דוד בן־גוריון חופשה של 7 שבועות כדי לנתח לעומק את מצבה של ישראל. התוצאה היא מסמך מכונן שכתב ושעומד בסטנדרטים המודרניים ביותר של תוכנית לניהול סיכונים. בן־גוריון מצביע בו לא רק על האיומים שניצבים בפני ישראל אלא גם על ההזדמנויות שעשויות לנטרל את האיומים האלה

התועלת שבכוח