אסטרטגיית הביטחון הלאומי של בחרֵין, ומשמעות ההסכם המתגבש למערכת הביטחון של ישראל
ההסכם עם בחרֵין טומן בחובו שיתופי פעולה אדירים, שבכוחם לחזק את ביטחון ישראל שנים קדימה, ובעיקר מהווה התפתחות חיובית ביותר במזרח התיכון, במיוחד במישור המאבק מול איראן
מציג עמוד 177 מתוך 9462 תוצאות
ההסכם עם בחרֵין טומן בחובו שיתופי פעולה אדירים, שבכוחם לחזק את ביטחון ישראל שנים קדימה, ובעיקר מהווה התפתחות חיובית ביותר במזרח התיכון, במיוחד במישור המאבק מול איראן
עד לקביעתה של אסטרטגיית ביטחון לאומית, ובה רשימה מתועדפת של האינטרסים הלאומיים, נכון יהיה שצה"ל יכין רשימה כזאת ויצרף אותה להצעת בנוגע לאיום הייחוס
חוסן לאומי הוא מכפיל כוח משמעותי המשפיע על תוצאות המלחמה. מגפת הקורונה נתפסת בישראל כאיום על האוכלוסייה כולה, והמאמץ העיקרי של הכלה ובלימה נועד לשלוט בהיקף התחלואה, אך מנגד נדרש לקדם מאמץ נוסף כדי לייצר רציפות תפקודית של חיים בנוכחות הקורונה
הסורים כינו את סדרת הקרבות הללו בשם "מלחמת שלושת הימים", ואף נתנו לכל משתתפיה אות וציון מיוחדים מאחר וראו בהם מערכה שעלתה בחריפותה על מלחמת ששת-הימים. מטרת הדברים הבאים לתאר את פעולת כוח הטנקים שהבקיע לסוריה בפשיטה שנערכה ב-26 ביוני 1970 ואשר כונתה "קיתון 10"
פרויקט "הלביא" הוא הפרויקט הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. הפרויקט הזה - תכנונו וייצורו של מטוס קרב מתקדם מן השורה הראשונה - היה אתגר כה גדול מבחינות טכנולוגית וכלכלית, שהרתיע מדינות חזקות יותר. מדינות כמו צרפת, גרמניה ואיטליה, העדיפו לשתף פעולה ולא לפתח ולייצר מטוס קרב מן הדור החדש משלהן
בעקבות המלחמה בעיראק היו מי שמיהרו להכריז על מותם של מסוקי הקרב בשל האבדות הכבדות שהם ספגו בכמה מבצעים. אולם ניתוח של המבצעים האלה מלמד שהאבדות הכבדות לא נבעו מחולשותיו של מסוק הקרב, אלא בשל פגמים מהותיים בתכנונם של אותם מבצעים, וכי ההכרזה על מותו של מסוק הקרב נכונה כמו ההכרזה על מותו של הטנק בעקבות מלחמת יום הכיפורים
הקמת גדוד חרדי בצה”ל עוררה תקווה שמדובר בצעד לקראת שילוב החרדים בחברה הישראלית. אבל יותר משהיא ביטוי לשילוב של החרדים בחברה הישראלית, היא שימור של “החומות” שביניהן מעדיף הציבור החרדי להסתגר. קיום הגדוד מעורר שאלות לא פשוטות בתחום חופש הדת והחופש מדת מצה”ל. אולם למרות כל אלה זוהי כנראה הדרך הטובה ביותר האפשרית לשילוב של חיילים חרדים בצה”ל
מאז החל עידן של הרתעה גרעינית הדדית בין הודו לפקיסטן, למדו שתי המדינות בהדרגה ומתוך משברים לרסן את עימותיהן הקונוונציונליים. האם ניתן ללמוד מכך ומהמלחמה הקרה שנוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? לאו דווקא. הפוטנציאל להידרדרות בין הודו לפקיסטן עדיין קיים, ואין לדעת כיצד ינהגו מדינות אחרות החותרות להשיג נשק גרעיני אם יצטרפו למועדון הגרעיני
הספר "חומת מגן שלי" הוא מועט המחזיק את המרובה. זהו סיפור מרתק על לחימה, על אנשים מול האש, על מנהיגות, על אובדן חברים ועל התמודדות. בגלל האופן שבו הוא מטפל בנושאים הכבדים האלה זהו ספר חובה לדרג המסתער בכלל ולאנשי החי"ר בפרט
מקובל לטעון שהמנהיגים הלא דמוקרטים במזרח התיכון יעשו הכול כדי לשמר את שלטונם. אבל צדאם חוסיין, ערפאת ומנהיגי הטאלבאן הוכיחו ששימור עצמי אינו האינטרס העליון שלהם. חשוב לזכור זאת כאשר דנים באופן התנהגותה של איראן בעתיד