בין זיעת הפועל לדם הלוחם
בתהליך הדרגתי התפתחה התרבות האסטרטגית הישראלית לתרבות אסטרטגית לוחמנית. שורשיה במיליטריזם אזרחי שהגיע לשיא במלחמת העצמאות
מציג עמוד 176 מתוך 2449 תוצאות
בתהליך הדרגתי התפתחה התרבות האסטרטגית הישראלית לתרבות אסטרטגית לוחמנית. שורשיה במיליטריזם אזרחי שהגיע לשיא במלחמת העצמאות
נראה שגם בעידן האינטרנט והסמארטפון יש מקום לדפים הקרביים שכותבים מפקדים לפקודיהם בעיתות לחימה. אלה משמשים לא רק להעברת מידע חיוני, אלא גם לחיזוק רוח הלחימה ולצמצום פערי התודעה בין הדרגים השונים
אנחנו נוטים לראות בוויכוחים ובהתנצחויות - שאופייניים מאוד לעם היהודי בכלל ולחברה הישראלית בפרט - מקור לחולשה. אבל האמת היא שהם מקור עוצמה
בכל עימות עתידי צפויה ישראל להיתקל במאמצי דה־לגיטימציה. כדי להתמודד עם טענות כאלה יש קודם כול להגדיר מהו משבר הומניטרי
על אף שהן מרוחקות זו מזו יותר מ־000,8 ק"מ, ניצבות ישראל ודרום־קוריאה בפני אויב משותף. שיתוף פעולה ביניהן נגד אותו האויב הוא אך מתבקש
חפיפניקיות היא תופעה נפוצה המבטאת חוסר משמעת. מפקדים רבים בוחרים לעצום עיניים כשהם נתקלים בה, וזו טעות. הכרה בקיומה והתמודדות עימה יסייעו במיגורה
להישגיה יוצאי הדופן של כיפת ברזל יש מחיר: אדישות - בארץ ובחו"ל - כלפי ירי הטילים על ישראל
צבאות המערב - ובכללם צה"ל - משקיעים כיום מאמץ רב בפיתוח תחמושות שלא יתפוצצו מעצמן בתרחישים קיצוניים כמו שריפה ופגיעות קליעים
החשש מפני היום שבו יאזל הנפט והדאגה מפני התגרענותה של איראן מדרבנים מדינות ערביות להקים תשתית גרעינית אזרחית נרחבת שיכולה להיות בעתיד תשתית לתוכנית גרעין צבאית
לצבא האמריקני אומנם הייתה מסורת ארוכה של יחידות סיור, אולם בווייטנאם היה עליו להקימן מההתחלה. הסיבה: בשנים שלפני המלחמה התכוננו האמריקנים בעיקר למלחמת עולם שלישית גרעינית