מציג עמוד 175 מתוך 4778 תוצאות
היינו רוצים ליצור סטנדרט בידע המקצועי על־פי רמת הקצין - היסטוריה צבאית וידיעת התו"ל - כדי לחצות את הקו מקצין שממלא את תפקידו, לקצין שהטמיע במהלך ההכשרה את מגוון הכלים והאמצעים שהעמידו לרשותו, ומאפשרים לו למלא את ייעודו בשדה הקרב
צו השעה בעידן הקורונה יצר האצה בתהליכי השינוי הטכנולוגיים בעולם הלמידה, וחייב מעבר ללמידה מרחוק ושימוש בפלטפורמות דיגיטליות באופן מוגבר כפי שלא נעשה בעבר
מטרתו של המאמר הזה אינה לתת טיפים כיצד צריך מפקד או קצין חינוך להתמודד עם גיוס בתקופת הקורונה, אלא להעלות את העניין למודעות. חיל החינוך יצטרך לתת את מיטב כישוריו על־מנת שרוח צה"ל תוכל לעבור גם באופן שכזה
"אחד המאמצים שהגדרתי בתחילת הדרך היה לחבר את צה"ל לפקע"ר. כיום הרמטכ"ל והמטה הכללי מכירים במה שפיקוד העורף יכול לספק להם; אני רואה בכך פריצת דרך של ממש, שכן היא מגלמת בתוכה חשיבה טובה יותר על איך ניערך למלחמה הבאה". מפקד פקע"ר היוצא, אלוף תמיד ידעי, בריאיון סיכום ל"מערכות עורף"
במצבים של חירום שבהם יש אי ודאות ודאגה רבה של הציבור, מופצות ידיעות שקריות רבות ודיס־אינפורמציה. עלינו לפעול כבר היום לשיפור המודעות, ההבנה והחינוך של הציבור בתחום זה, ולהכין את הגופים הרלוונטיים להתמודדות עם האתגר
המשבר הנוכחי, כמו כל משבר לאומי, מעמיד דילמות מורכבות בניהול שמחייבות הגדרת חלוקת אחריות בצורה ברורה לחלוטין בין משרדי הממשלה ובין הגופים השונים, תוך הישענות על ניסיון העבר ועל התרגילים הרבים שבהם תורגלו מצבי חירום ברמה הלאומית
ארגון ההגנה נוסד ב־1920 כגוף ארצי שמטרתו שמירה על ביטחון הישוב. בתחילת ימיו של הארגון המודיעין לא היה מרכיב משמעותי, והוא החל להתגבש רק בשנות ה־30 - ברמה המקומית וברמה האזורית. רק 20 שנים לאחר הקמת ההגנה הוקם ארגון המודיעין הארצי - הש"י. בעשר השנים שבהם פעל הש"י הארצי בהצלחה הוא ביסס תשתית מודיעינית להקמתה של קהילת המודיעין
בתקופת סוף מלחמת־העולם הראשונה ואחריה הועבר הדגש בפעילות המודיעינית של בני היישוב מסיוע למאמץ המלחמה נגד התורכים, אל שמירה על ביטחונו של היישוב מפני התנכלויות של שכניו הערבים. מובא כאן סיפורו של משרד הידיעות, לימים ש"י, שפעל בד בבד עם הקמת ארגון ההגנה
פעילות צי הרכש[1] לא קיבלה את המקום הראוי לה בזיכרון ההיסטורי של הקמת המדינה. בהפעלת הצי היו אמנם כשלים, אך באופן כללי ניתן לומר ש"סיפק את הסחורה", תרתי משמע. יש לקוות שמפעל הרכש בכלל, ופעילות צי הרכש במסגרתו בפרט, יזכו ליותר הכרה מצד הציבור הרחב, שכן במידה רבה ישראל שרדה בזכותם, ולבסוף ניצחה במלחמת העצמאות. סא"ל (בדימוס) יהודה בן־צור היה מוותיקי הפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח), ליווה ספינות מעפילים וספינות רכש, היה מ"מ ג'יפים בגדוד ה־9 של חטיבת הנגב בפלמ"ח ולימים מפקד בכיר בחיל הים. במשך שנים רבות חקר את מפעלי ההעפלה והרכש. מחקריו מפורסמים באתר הפלי"ם, ההעפלה והרכש באינטרנט. בנו צבי בן־צור - הוובמסטר והעורך הראשי של האתר - כתב את המאמר הזה על סמך מחקריו של אביו.
חזון תחיית הימאות העברית, שהחל בסקציה הימית שהוקמה עוד בשנות ה־20, הניסיון שהצטבר בימי ההעפלה וההשקעה הנבונה במעשה ההתנדבות לצי הבריטי הוכיחו את עצמם ביום הפקודה כשהשירות הימי של ההגנה הפך לחיל הים של צה"ל