על הסוציולוגיה של הלוגיסטיקה בלחימה
ניתוח סוציולוגי של העשייה הלוגיסטית במלחמת לבנון השנייה ובמבצע ”עופרת יצוקה” מסביר את הקשיים בממשק בין הלוחמים לאנשי הלוגיסטיקה
מציג עמוד 173 מתוך 9462 תוצאות
ניתוח סוציולוגי של העשייה הלוגיסטית במלחמת לבנון השנייה ובמבצע ”עופרת יצוקה” מסביר את הקשיים בממשק בין הלוחמים לאנשי הלוגיסטיקה
יש סימנים לכך שחזבאללה עובר מאסטרטגיה של אי־הפסד בעימות עתידי עם ישראל לאסטרטגיה של קיצור המערכה - בין היתר באמצעות ייזום מהלכים יבשתיים. מכאן דיבורי ההנהגה שלו על תוכניות ”לכיבוש הגליל"
ב־2006 התברר כי צה"ל, שהיה רלוונטי מאוד ללחימה נגד הפלסטינים, היה לא רלוונטי מול החזבאללה. עתה - כך נראה - שוב בונה את עצמו צה"ל להתמודדות עם מגוון קטן מאוד של תרחישים
בתחילת המלחמה נגד רוסיה ב־1941 זכו הגרמנים להישגים גדולים - בין היתר הודות ליחידות לאיכון משדרים שנתנו להם מידע מדויק על פריסת הכוחות הסובייטיים. אולם עד מהרה למדו הסובייטים כיצד להערים על היחידות האלה ולהזרים להן מידע כוזב
מניתוח התנהלותם של ארגוני הטרור באזורנו עולה שהם מקבלים החלטות באופן רציונלי ושניתן להרתיעם - במיוחד אם הם צברו נכסים. אולם כדי שתושג הרתעה צריכים ארגוני הטרור להשתכנע שלאיומים נגדם יש תוקף
אימוץ טכנולוגיית המחשוב בענן יצעיד את צה”ל במהירות קדימה, שכן הטכנולוגיה הזאת תפנה כוח אדם איכותי רב מעיסוק במשימות תחזוקה שגרתיות לעיסוק במשימות פיתוח מאתגרות
מלחמת יום הכיפורים הייתה התגשמות של ”מקרה הכול" שלקראתו גיבש צה"ל תפיסת לחימה כבר ב־1951. לרוע המזל, צה"ל של 1973 שכח את מה שהוא כבר ידע היטב יותר מ־20 שנה לפני כן
צבא המילואים אינו שוקע אלא עובר שינויים הכרחיים כתוצאה מהשינויים במרחב ומהשינויים הטכנולוגיים. תגובה למאמרו של אל”ם איציק רונן ”האם צבא המילואים שוקע?”, מערכות 449 ,יוני 2013
מה ההבדל בין מוכנות מבנית של הצבא למוכנות מבצעית, ומדוע קיימת סתירה בין פיתוח אמצעי לחימה מרכזיים לטווח הארוך לבין שמירה על כשירותו המבצעית של יחידות לוחמות?