שבועיים לפלישה – מחשבות על המלחמה באוקראינה

צה"ל יכול ללמוד רבות מהמלחמה באוקראינה בהקשר הטקטי של הפעלת כוחות יבשה, אוויר וים, ובהקשרים מערכתיים ואסטרטגיים. המלחמה באוקראינה מאפשרת מבט מפוכח לעבר עולם המלחמה שככל הנראה עדיין לא השתנה רבות מעידן המלחמות של המאה ה־20

שלושת "הגדולים" מכים שוב: לקחים צבאיים ראשוניים מחודשיים של מלחמה באוקראינה

בעיות הלוגיסטיקה, האימונים והמורל שהתגלו בצבא הרוסי בלחימה באוקראינה הן דוגמה שספירת כוחות לבדה איננה מספרת את התמונה המלאה, אולם גם אזהרה: צבא שהיה מפעיל כוחות משולבים בצורה יעילה יותר היה יכול להקטין אותן

מג"ד במילואים – לכתחילה - רס"ן (מיל') לירז שמואלי ואחרים

הצורך במג"דים מקצועיים, מנוסים ומעודכנים ברי לכל, אך הפתרונות להנחית קצינים סדירים על יחידות מילואים נראה כטלאי גס שנתפר באופן חפוז. המלצתנו היא להמשיך ולהשקיע באופן יצירתי בפיתוח מ"פים ומג"דים במילואים, הכשרתם ואימונם, ולזנוח את פתרון המג"דים במנמ"ש, שהוא הפתרון הפחות מקצועי והפחות רצוי מכל הבחינות

נפוליאון - אמרות המלחמה

שנה למלחמה: לקחי המערכה בנגורנו קרבאך בראי אחרים

המלחמה בנגורנו קרבאך הראתה שלא ניתן להשיג את המטרות האסטרטגיות והמערכתיות ללא תמרון יבשתי ושהייה בשטח. ואולם לקח זה נוגד תהליכי בניין כוח קיימים במרבית הצבאות, ומעלה את השאלה: האם מדינה מערבית מוכנה לשלם את המחירים הגבוהים, במשאבים ובכוח אדם, למען השגת מטרות אלה?

ג'האד התודעה וההשפעה בהפקת חמאס, כפי שמשתקף בטקסי עסקת החטופים

בחמאס רואים את עסקת החטופים כפרי הניצחון במערכת מבול אלאקצא. לפיכך הם מנצלים את הפעימות השונות באמצעות מילים, ציטוטים קוראניים ובתי שיר, להעביר מסר חד וברור ללא שימוש בטכנולוגיה מתוחכמת, כי אם ברטוריקה שנטועה בנשמתו של דובר הערבית, וזרה ובלתי מובנת בעיני המערב. רצוי שצה"ל וגופי המודיעין בפרט ידברו את השפה, וינהלו מלחמת תודעה מושכלת ומקצועית, תוך שימוש בשפה הערבית ובמכמניה. המאמר משופע בתמונות, ורצוי להתמקד בכל אחת מהן

אלסיאסה אלשרעיה: הפרגמטיזם של אבו מחמד אלג'ולאני בגיבוש המשטר החדש בסוריה

הגוף שהוביל את המהפכה בסוריה בדצמבר 2024 הוא היאת תחריר אלשאם והעומד בראשו, אבו מחמד אלג'ולאני (אחמד אלשרע). התבטאויותיו לאחר המהפכה נראות לגורמים במערב מתונות בהשוואה להתבטאויותיו מ־2014, אז היה מחויב ארגונית לאלקאעדה, אך יש קשר ישיר בין אלשאם ובין פלסטין. ימים יגידו היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו, אך כבר כעת אפשר לקבוע – האסלאם חזר לסוריה

הקדמה

ספר דיגיטלי: הגודרים בצפון

הספר שלפניכם מציג את סיפורה המדהים של הקמת גדר המערכת בין ישראל ללבנון בשנת 1938. באדמה סלעית בתולית, כשהם נתונים להתקפות מצד ערביי הגליל ולבנון, הובילו יחד ההסתדרות הציונית, חברת "סולל בונה", ארגון "ההגנה" והצבא הבריטי, מבצע חסר תקדים לאותה תקופה. בספר מופיעים מכתבים וסיפורים שנכתבו על־ידי הפועלים, פעמים רבות הם התפנו לכך רק בסיומו של יום עבודה מפרך, באוהל רעוע לאור עששית. מתוך הכתבים עולה רוח חלוצית ומיוחדת שאפיינה את דור הקמת המדינה. הספר יוצא במהדורה מחודשת ב"מערכות" ביוזמת אוגדה 91 ובשיתוף ההסתדרות, וכולל הקדמות שכתבו מפקד עוצבת הגליל תא"ל שלומי בינדר ויו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF" קריאה מהנה

מלחמת רוסיה אוקראינה לקחים לישראל

המלחמה באוקראינה תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים לישראל. לפי פרסומים זרים גם באיראן ובחזבאללה עוסקים בלמידה מלקחי המלחמה. היו שהתבטאו לפני המלחמה כי גורלה של אוקראינה יוכרע ביממות מספר. היו להם סיבות לא רעות: הצבא הרוסי ניהל בעשור האחרון כמה מבצעי בזק שקולים ויעילים, תוך מיצוי מדויק של יכולותיו ומגבלותיו. כך עשו בגיאורגיה (2008), בחצי האי קרים (2014) ובסוריה (2015–2020). גם לרוסים היו סיבות לא רעות לחשוב כך, מכיוון שהעריכו שלא תהיה התנגדות ניכרת. המודיעין האמריקני, שדייק בהתרעתו למבצע, כשל בהבנתו את מהלך הקרבות הצפוי. ההצעה האמריקנית, שלא הוכחשה, לחלץ את הנשיא ולודימיר זלנסקי, הייתה ביטוי מבצעי להערכת יחסי הכוחות. רק מעטים העריכו שמהלך הקרבות ישבש באופן בוטה כל כך את תוכנית המתקפה הרוסית.