מתקפת הצפלינים
כבר בתחילת מלחמת העולם הראשונה הפעילו הגרמנים את אחד מחידושיה הבולטים ביותר: הפצצות אסטרטגיות באמצעות ספינות אוויר. ספינות האוויר כבר לא קיימות יותר, אך ההפצצות האסטרטגיות נותרו חלק בלתי נפרד מעולם המלחמה
מציג עמוד 171 מתוך 3141 תוצאות
כבר בתחילת מלחמת העולם הראשונה הפעילו הגרמנים את אחד מחידושיה הבולטים ביותר: הפצצות אסטרטגיות באמצעות ספינות אוויר. ספינות האוויר כבר לא קיימות יותר, אך ההפצצות האסטרטגיות נותרו חלק בלתי נפרד מעולם המלחמה
המושג הקלסי של הרתעה אינו רלוונטי למגוון של מצבי עימות. במאמר מוסברת הטענה הזאת ומוצעת גישה של "הרתעה מותאמת". לפיה יש לנתח את פסיכולוגיית היריב כדי לתפור בעבורו פתרון הרתעתי הולם ואפקטיבי
לוחמי החי”ר בצה”ל רואים בתווך התת־קרקעי איום חמור. הכשרה מקיפה ואינטנסיבית ללחימה בתווך הזה אינה מקהה את תחושת האיום, אך לפחות מקנה ללוחמים תחושת מסוגלות לבצע את המשימות הקשות
ניתוח סוציולוגי של העשייה הלוגיסטית במלחמת לבנון השנייה ובמבצע ”עופרת יצוקה” מסביר את הקשיים בממשק בין הלוחמים לאנשי הלוגיסטיקה
למרות מאמרים וספרים רבים על קבלת החלטות רק מעט מאוד נכתב על יישומן. זאת אף שמחקרים מראים שפחות מ־%50 מההחלטות בצבא מיושמות. המאמר מציג ניסיון להסביר מדוע זה קורה וכיצד ניתן להגדיל את שיעור היישום
שגיאות גסות שעשה מפקד כוחות בעלות הברית בפיליפינים, גנרל דאגלס מקארתור, איפשרו לשתי דיווזיות של היפנים להביס 11 דיוויזיות פיליפיניות ואמריקניות ולכבוש את הפיליפינים בין 8 בדצמבר 1941 ל־6 במאי 1942
כשנתיים וחצי לפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה ניבא העיתונאי היהודי הצעיר זאב ז'בוטינסקי בדיוק מדהים את פריצתה ואת מאפייניה
בעידן של שינויים מהירים ותכופים ושל אי־ודאות - מודל השירות בקבע הוא מקובע, מגביל וגורם לטלטלות מיותרות. בידינו לשנותו למודל רלוונטי, גמיש ויציב יותר ולמנוע בכך נזק ארוך טווח לצבא הקבע
מיון קפדני של כוח האדם, תחקור מקצועי ומדוקדק של אימונים ושל מבצעים ומעל לכול החדרת רוח של תחרותיות ללא שום ויתורים ופשרות הם שהפכו את חיל האוויר של שנות ה־60 וה־70 לאימת אויביה של ישראל
צה”ל כפי שעולה מספרו של עמוס הראל הוא צבא שאינו מעריך את תרומת החיכוך הקרבי להתפתחות של רוח החיילים והמפקדים. עמוס הראל, ”תדע כל אם עברייה - קווים לדמותו של צה”ל החדש” (כנרת זמורה ביתן, 2013)