"אצלנו מחתימים כרטיס מלחמה"
הספר "צ-817831 - טנק ומפקדו בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים" הוא מסע בנתיב החיים של האזרח הישראלי הממוצע, איש המילואים, שנאלץ לשמור על כשירות קרבית במשך עשורים ולהתגייס לתופת של מלחמת יום הכיפורים
מציג עמוד 170 מתוך 3334 תוצאות
הספר "צ-817831 - טנק ומפקדו בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים" הוא מסע בנתיב החיים של האזרח הישראלי הממוצע, איש המילואים, שנאלץ לשמור על כשירות קרבית במשך עשורים ולהתגייס לתופת של מלחמת יום הכיפורים
למשבר האקלים שהולך ומחריף עלולה להיות השפעה מרחיקת לכת על מצבה הביטחוני של ישראל. את ניצניה של ההשפעה הזאת ניתן לראות כבר היום: המשבר הזה הוא אחד הגורמים לכך שמאות פליטים מאפריקה מסתננים לארץ מדי חודש
בטקס חילופי הרמטכ"לים העביר הרמטכ"ל היוצא גבי אשכנזי את "ספר המטרות" לרמטכ"ל הנכנס בני גנץ. מאחורי המחווה הסמלית הזאת מסתתרת תורת לחימה בעייתית. במאמר מוצגת התורה הזאת ומוסבר מדוע על צה"ל לזנוח אותה ולאמץ תורה אחרת
ב-2004 ריאיין מפקד חטיבת חוד החנית מילואימניקיות ששירתו תחת פיקודו על שירותן בחטיבה. רבות מהתובנות שהוא הפיק מהראיונות האלה בנוגע לשילוב נשים במערך המילואים רלוונטיות עד היום לכל צה"ל
יש הטוענים שאם איראן תשיג נשק גרעיני, ניתן יהיה להשיג עימה שיווי משקל המבוסס על הרתעה, בדומה לשיווי המשקל שהשיגו ארה"ב ובריה"מ במלחמה הקרה. בחינה מעמיקה ומקצועית יותר מגלה שבמקרה של איראן הנחות היסוד של המלחמה הקרה פשוט אינן מתקיימות
הצורך לאפשר חשיבה עצמאית ותקשורת פתוחה בתוך ארגון היררכי נוקשה הוא אחד מתוך סדרה של אתגרים שעומדים בפני המפקד במודיעין. המאמר סוקר את כל האתגרים האלה על סמך עבודת מחקר שנעשתה במודיעין של חיל הים
צה"ל הפעיל למשך זמן קצר ל ֹמות להעברת אספקה לכוחות בגבול הצפון, אך עד מהרה ויתר על שירותן והחליט להסתפק בסבל החי"ר הממוכן. לעומת זאת בכל הצבאות החשובים בעולם ממשיכים להיעזר בבהמות משא בשל יתרונותיהן הגדולים בשטחים הרריים
הדיון הפילוסופי של ד"ר יעל ברהמס על "מהות ושינוי בתופעת המלחמה" )"מערכות" 434 ,דצמבר 2010 )הוא תרגיל אינטלקטואלי מרתק, אך השאלות שעל קציני צה"ל לשאול את עצמם שונות לגמרי מהשאלות שמעלה ברהמס
שנים אחדות אחרי מלחמת העצמאות ניפץ צה"ל בעצמו את המיתוס כי במלחמה ניצחו המעטים את הרבים וגרס כי לאורך כל שלבי המלחמה הוא נהנה מיתרון בכוח אדם על פני הערבים. אולם מסמכים חדשים שנתגלו בארכיון צה"ל חושפים שהמיתוס אכן היה נכון, וכי בחודש הראשון למלחמה, שהיה הקריטי ביותר, נהנו הערבים מיתרון משמעותי בכוח אדם. נוסף על כך אין לשכוח את היתרון העצום שהיה להם בנשק כבד
בביקורתו על ספרו של אלישיב שמשי " איפה אני נמצא לעזאזל?" ("החוקר התברבר בשטח" , מערכות 406) עוסק אל"ם משה גבעתי בהשוואה בין זוטות מחקריות לשם הוכחת טענותיו. בכך שהוא מחטיא את הסוגיה העיקרית האמורה להטריד חוקר מקצועי: מדוע באמת קרה מה שקרה? אל"ם גבעתי מתעקש להתעלם מהכישלונות הרבים בניהול המערכה על החרמון ומסתפק בכך שהוא מכנה אותו "קרב גבורה" - וכך יוצא שהוא זה החוטא למחקר ההיסטורי ולא שמשי