מציג עמוד 17 מתוך 402 תוצאות

מערכות

אסטרטגיות בלתי אלימות, אתגרי עוצמה רכה והחזית הדיגיטלית

31.07.2023
ד"ר שי אטיאס
מערכות

מדיניות ישראל כלפי המלחמה באוקראינה: "הפיל והבעיה היהודית"

31.07.2023
אל"ם (מיל') שי שבתאי
מערכות

הגעה לסיום המלחמה באוקראינה

31.07.2023
סא"ל (בדימוס) דיוויד לוי
מערכות

המלחמה באוקראינה - לאן?

31.07.2023
שחר הלר
מערכות

"הטובים לטיס" - האמנם?

25.01.2025
ד"ר דנה אגמי מולכו
בין המערכות

מגזין סוף השבוע של מערכות - 14 בדצמבר 2023

המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט על הלחימה המבצעית של חיל האוויר במלחמה / מאמר על מתנה משמיים, הספקה בהיטס ותימנים / ראש אג"ת לשעבר בפודקסט על מה המלחמה הזאת בכלל / הדילמות של נוכחות תקשורת במבצע צבאי / ההסתמכות על מערכות כיפת ברזל, שרביט קסמים ועוד כפתרון שעלול לנוון את החשיבה ההתקפית "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

14.12.2023
מערכות
מערכות

מלוחמה הרואית ללוחמה פוסט־הרואית ובחזרה

בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.

20.06.2023
פרופ' עוזי בן שלום אל"ם (מיל') דביר פלגד"ר קורין ברגרד"ר אבישי אנטונובסקיד"ר נחמיה שטרןד"ר ניב גולד
בין המערכות

צבא ארצות־הברית בחר את עשרת מיזמי החדשנות לשנת 2020

מצלמה טקטית בצורת כדור, מערכת בלימה מבוססת על מגנטים, מכשיר לאיתור חיילים פצועים בשדה הקרב, מערכת ייצוב למטענים נתלים על מסוקים ועוד. הוכרזו החברות שעלו לגמר בתחרות החדשנות של צבא ארצות־הברית

19.05.2020
מערכות

חסן אל־בנא והאחים המוסלמים

15.03.2021
ד"ר אפרים ברק
בין המערכות

התרסקות במוגדישו

17.07.2002