מנהיגות ב״שמיכה קצרה״ מחשבות על מנהיגות בתקופת קיצוצים
הכרת התהליכים החברתיים־רגשיים המתרחשים בארגון בעת קיצוצים יכולה לסייע למפקדים להוביל את יחידותיהם להתמודדות אפקטיבית עם המשימה המורכבת הזאת אשר דורשת תעצומות נפש רבות מכל המעורבים בה
מציג עמוד 17 מתוך 452 תוצאות
הכרת התהליכים החברתיים־רגשיים המתרחשים בארגון בעת קיצוצים יכולה לסייע למפקדים להוביל את יחידותיהם להתמודדות אפקטיבית עם המשימה המורכבת הזאת אשר דורשת תעצומות נפש רבות מכל המעורבים בה
בשנים הקרובות יבשילו כמה צירים ותהליכים בתוכנית האסטרטגית בת מאה השנים של סין, להחזרת עוצמתה ההיסטורית ולשינוי מעמדה הגלובלי. אם לא יוסטו חלק מצירי הפעולה ממהלכם, הרי שלאחר הבשלתם של צירים אלה תהפוך סין לנותנת הטון בעולם
שיתוף פעולה בין־לאומי ודיפלומטיה ימית אינם עוד נספח לפעילות של זרוע הים, אלא רכיב אסטרטגי מרכזי שמטרתו לקדם את האינטרסים הביטחוניים, הטכנולוגיים והמדיניים של ישראל בזירה הימית. מלחמת “חרבות ברזל” הייתה רגע מבחן, אך אנחנו רחוקים מהטמעה בשגרה כתהליכים מבוססי נהלים ולא פרסונות
בתהליכי הפקת הלקחים והטמעתם אנחנו מתמקדים בעיקר בכישלונות ופחות מדי בהישגים ובהצלחות. זו טעות שמשבשת את ההתכוננות שלנו למבחנים הבאים
מאמר זה בוחן את הסיוע האווירי ההתקפי שנתן חיל האוויר הישראלי באמצעות מטוסי קרב לכוחות היבשה המתמרנים בשלבי הלחימה המרכזיים בעזה במלחמת חרבות ברזל. לאחר סקירה קצרה של תולדות שיתוף הפעולה אוויר-יבשה ופירוט ההתפתחויות בתחום הסיוע האווירי ההתקפי בעשור שלפני המלחמה, עולה טענה כי הסיוע האווירי ההתקפי באמצעות מטוסי קרב במלחמה זו היה חריג לחיוב ביחס להיסטוריה הצבאית הישראלית. בין הסיבות לכך ניתן למנות את תהליכי בניין הכוח והאימונים לפני המלחמה, שינויים תהליכיים שנעשו תוך כדי המלחמה, הקצאת חימושים רחבה על ידי המטכ"ל ומספר גורמים הייחודיים לתנאי הלחימה בעזה. ייתכן כי אופי הסיוע במלחמה זו הוא גם תוצר של שינוי תרבותי בחיל האוויר, שביטויו הוא מדידת ההצלחה של פעילות החיל דרך הצלחת הכוח המתמרן. בהמשך מובאת השוואה בין המלחמה הנוכחית למלחמת לבנון השנייה (2006), מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) ומבצע צוק איתן (2014), ובסיום מוצגות תובנות לגבי סיוע אווירי התקפי במלחמה עתידית בלבנון שתכלול תמרון רחב היקף
בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההשתלבות של חובשי הכיפות ביחידות ה ק ר ב י ו ת ש ל צ ה " ל ובפיקוד עליהן. המגמה הזאת נובעת מתהליכים שמתרחשים הן בציונות ה ד ת י ת ו ה ן ב ח ב ר ה הישראלית בכללותה
השפה הצבאית מכילה ביטויים ייחודיים אשר עשויים ללמד על תהליכי עומק ארגוניים שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם
אף כי יותר מ־20 שנה חלפו מאז תחילת התהליך של הקמת הגדס"רים, עדיין רבות אי־ההסכמות בתחומים רבים בבניין הכוח ובהפעלת הכוח. אל לנו לחזור על הטעות המשותפת להקמת שתי המסגרות ולהיקלע לתהליך ארוך ולא ממוקד, אשר יוביל לפגיעה באפקטיביות האדירה הטמונה בהפעלתן באופן הראוי. אם לא נסכם את התפיסה והייעוד של חטיבת הקומנדו ונסבירם, אזי גם בעוד עשור ייכתבו דברים דומים
דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. כאילו לא למדנו דבר. המאמר תולה את סיבת הכישלונות, שביניהם הפרידו 50 שנה, בשני גורמים מרכזיים שהם בעיית שורש של המחקר המודיעיני ושל קבלת ההחלטות בהערכת המצב האסטרטגית והמערכתית הנלווית לה במערכת המודיעינית והביטחונית, כמו גם בממשק בינם ובין הדרג המדיני: שיטת המחקר הפרשני שמשמשת בסיס לעשייה המחקרית במודיעין יוצרת מסגור מעוור עיניים, שאינו ניתן לאתגור על ידי המנגנון המלאכותי של מחלקת הבקרה. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. אי אפשר לבטל לחלוטין את אי־הוודאות של העתיד ולכן, כחלק מהשיח השוטף בין המודיעין למקבלי ההחלטות, יש לערוך מראש תיאום ציפיות ריאלי, שיהיה שקוף לכל העוסקים בגיבוש ובמימוש מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, וייגע באחריות כל צד בתהליך המחזורי והמתמשך של גיבוש הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות בהערכת המצב העוקבת. המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית – לתת מענה לחוסר הוודאות של העתיד, שמטבע הדברים נותר בהערכת המודיעין
אנשים בסימן אתגרי המנהיגות של התר"ש השאלה שבכותרת זוכה פעמים רבות לתגובה צינית בקרב מפקדים, אולם היא משקפת את הצורך של הארגון להבין במדויק את רצונותיהם של האנשים ולהתחשב בהם. זאת כחלק מההתמודדות הארגונית והפיקודית עם התהליכים הכרוכים בתר"ש "גדעון"