מציג עמוד 17 מתוך 538 תוצאות
בגלל ההיבטים ההייטקיים שלה נוטה ישראל לראות את עצמה כמהדורה מזרח תיכונית של ארצות־הברית, ולכן היא מתמקדת במיוחד בלקחים שהפיקו האמריקנים מהפעלת כוחותיהם במלחמת המפרץ. אבל האמת היא שמבחינת רבות - למשל האפשרות לתקוף אותה מכל כיוון שהוא - דומה ישראל לעיראק הרבה יותר מאשר לארצות־הברית, ולכן לא כדאי לזנוח גם את הלקחים שניתן להפיק מדרך הפעלתם של הכוחות העיראקיים
התפשטות מגפת הקורונה בישראל הייתה הזדמנות עבור פקע"ר לצמיחה ולשיפור המענה, בעיקר ההבנה כי הפעולה המשותפת בין הארגונים השונים חיונית להמשך ביסוס יצירת קשרים ושיתופי פעולה בין גופים אזרחיים, שלטון מקומי ושלטון מרכזי
ירדן בין הפטיש לסדן. מצד אחד היא תומכת ברעיון הפלסטיני למדינה עצמאית, מצד אחר התנגדותה לאיראן שרואה במלחמה הזדמנות להשתלטות שיעית והפיכתה למדינת פרוקסי, ומזרימה דרכה נשק רב (וייתכן שפעילים חמושים) לשטחי יהודה ושומרון. כמו כן, נכון לאפריל 2025 תפסו השלטונות חוליית טרור של "האחים המוסלמים" שקשורה לחמאס עזה, שעברו אימונים בלבנון לירי טילים (כולל כטב"מים) וייצורם בגבולות הממלכה. פתיחת חזית מזרחית מירדן תאלץ את צה"ל להתמודדות רחבת היקף, על כל משמעויותיה השונות
בשנה האחרונה פנה משרד ההגנה של ארצות־הברית לחברות אמריקניות על־מנת שייצרו עבורו אב־טיפוס של כור גרעיני זעיר ונייד, על־מנת שישמש את הצבא באירועים ביטחוניים נוסף על משימות אזרחיות. מבט על טכנולוגיה שיכולה להועיל בו בזמן בהיבטים צבאיים ובהיבטים אזרחיים מתוך מו"פ ביטחוני בעולם (לקט עיתונות) מאי 2020 , המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית, משרד הביטחון
מטוס חמקן, נשק שגא־קולי, סונאר לעומקים משתנים, רכבים אמפיביים ועסקאות במיליארדים עם מדינות שכנות - יפן כבר מזמן לא דוגלת בפציפיזם ומנסה למצב עצמה כמעצמה צבאית מבחינה טכנולוגית *מתוך מו"פ ביטחוני בעולם (לקט עיתונות) מאי 2020 , המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית, משרד הביטחון
מחקרים ב־ DARPA האמריקנית שנעשו בעשור האחרון עשויים לתרום להתמודדות עם מגפת הקורונה. בהם: ייצור אמצעי נגד רפואי באמצעות חיסון מבוסס mRNA ; תוכנית שמתמקדת באיתור סימנים ולא בגילוי הווירוס עצמו; שימוש באלגוריתמים לזיהוי קוד גנטי ועוד. אבחון מוקדם עשוי להיות משמעותי אם יגיע בסתיו הקרוב גל נוסף של המחלה מתוך מו"פ ביטחוני בעולם (לקט עיתונות) מאי 2020, המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית, משרד הביטחון.
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: ספר חדש יצא לאור: לחשוב אסלאמית – בחינת השיח המוסלמי בן זמננו: הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים, מאת ד"ר שגיא פולקה/ מאמרו של אל"ם (מיל') בועז עמידרור על אובדנה של הא־סימטריה בטווח המגע / פודקסט עם אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר וצנחנים, על הגנה במבצעי לחימה שונים ועל טכניקות שונות של הגנה בקרב / מאמרו של רס"ן אלעד ברטוב על מערכת ההגנה של "המדינה האסלאמית" במוצול וההשראה שיכולה לקחת חמאס ממנו / פודקסט עם ד"ר דוד דוכן על המורכבות של לוחמה בשטח בנוי / פודקסט עם אלוף (מיל') גיא צור, לשעבר מפקד זרוע היבשה, על עקרונות הלש"ב ומה השתנה בתפיסה מאז 7 באוקטובר / ריאיון עם קשנ”ר לשעבר תא”ל אוהד נג'מה בעקבות פתיחת יחידת טנקים חדשה – "עוף החול" – על היות הטנק רלוונטי היום יותר מתמיד. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים
תפיסה היא הבסיס לתורת הלחימה, לפיתוחם של אמצעי הלחימה, להכשרת הלוחמים, לאימונם ולמבנה הכוח. כדי לגבש תפיסה מוצלחת יש להיצמד לכמה עקרונות יסוד המוסברים במאמר
האתגר: משבר הוא אירוע שבו בנקודת מפנה משמעותית קיימת תחושת חוסר במשאבים פנימיים הנדרשים כדי להתמודד עם השינוי. אפשר לתאר שני סוגי משברים: אקוטי – נקודתי, בעל עוצמה גבוהה ומידת ניבוי נמוכה; כרוני – אירוע מתמשך בעל עצימות בינונית או נמוכה. משבר יכול להיות ברמת הפרט, הצוות, הארגון ואף החברה כולה, ובשעה שברמת הפרט הסממנים למשבר קלים יותר לזיהוי וכוללים אספקטים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, הרי שברמת הארגון הם קשים יותר לזיהוי וכוללים אספקטים כמו שינויים במבנה ובחלוקת העבודה בארגון, אובדן אמון בפיקוד, ושינויים באופני התקשורת בתוך הארגון ובין הארגון לסביבתו החיצונית.