בין הכרעה לניצחון, בין תמרון לשחיקה (זמין גם בשמע)
החיוניות של התמרון וההכרעה בלב המחשבה עליה מבוססת אסטרטגיית צה"ל, תובעות לתקף ולפרש מחדש את המושגים הללו כבסיס לשפה משותפת
מציג עמוד 17 מתוך 211 תוצאות
החיוניות של התמרון וההכרעה בלב המחשבה עליה מבוססת אסטרטגיית צה"ל, תובעות לתקף ולפרש מחדש את המושגים הללו כבסיס לשפה משותפת
עדכון תבנית הפקמ”ב, מערכת ההפעלה של כוחות היבשה, הוא הזדמנות לעדכן את היישום של שיטת ניתוח האתגר המבצעי כמערכת שלמה ולהטמיעו. כל עוד ”החומרה” (המפקד והמטה) ותופעת המלחמה אינם משתנים – יבסס המפקד את החלטותיו על מידע חלקי הנוגע לסביבה המבצעית ויחליט תחת לחץ. המערכת היריבה היא דגם קוהרנטי ופשוט, שהמפקד יוכל להבין, להסביר אותו ולפעול לפיו
מאמר חדש על התעמולה האסלאמית של אנצאר אללה (החות'ים) בתימן ומעבר לה / מאמר מהגיליון האחרון על השפעת החיכוך הצבאי במרחב הימי על הביטחון הלאומי, ועל הצורך בגיבוש קואליציות במרחב / סיפור קצר על קצין נאצי, "מערכות" וספר גנוז / 81 שנים לקרב אורטונה: קרב שבו שני הצדדים נאלצו ללמוד תוך כדי לחימה / ספר על הפעם האחרונה שבה ישראל "התערבה" במלחמת האזרחים בסוריה / טכנולוגיות למידה, ענף מלו״פ, המכללות הצבאיות ו"מערכות" בקורס מתוקשב חדש – איך כותבים מאמר
מאמר חדש מאת ד"ר מיכאל ברק על המיליציות הטורקמאניות בסוריה ככוחות שלוחים בשירות טורקיה / מאמר חדש מאת רס"ן אלכס קפנגהאוז על השינוי בתפיסת הלוגיסטיקה הצבאית, סימולציות בזמן אמת ותאומים דיגיטליים / 210 שנים להולדת אוטו פון ביסמרק – סיפור על מינויים שמבוטלים בשל לחץ ציבורי, מכתבים ערוכים – ומלחמות / מאמר חדש מאת אורית שטצלר על חוויית היציאה מהארון בזמן השירות, הצבא כארגון מגדרי בינרי ופרפורמנס ממוגדר בצבא / חזרה לספר שעסק באמברגו הנשק במהלך מלחמת העצמאות, והראה כיצד פעל לטובת ישראל
פרק חדש על איראן לאחר מבצע "עם כלביא" בפודקסט של "מערכות" / ספר חדש יצא לאור – מלחמת הכלכלות מאת נח הקר / מאמר חדש מאת רס"ן א' על אבטחת העורף הלוגיסטי בעידן הרחפנים / מאמר חדש על האתגרים המבצעיים ומאפייני הפו"ש הייחודיים בעומק / על סמכויות הפעלת הנמלים בחירום, אחזקת מלאי חירום כתחליף לייבוא ועוד – בעקבות החשש מסגירת מיצרי הורמוז / הפרק השביעי בספר המודיעין ושבעה באוקטובר: דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה / קול קורא להגשת מאמרים לגיליון 10 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי
העימות הצבאי במאי 2025 בין הודו לפקיסטאן אינו עוד סבב לחימה באזור מתוח, אלא נקודת מפנה בדרכי הפעלת הכוח, בתפיסת ההרתעה ובאופן שבו מתנהלים קונפליקטים בעידן של טכנולוגיה מתקדמת ובדינמיקה תודעתית. מבצע "סינדור" ומקבילו "עם כלביא" באיראן חודש לאחר מכן ממחישים כיצד ניהול הסלמה מבוקר, תקיפות מדויקות ושימוש מתוחכם ביכולות תודעתיות הופכים לכלים מרכזיים בהתמודדות עם יריבים מצוידים היטב, הפועלים גם בזירת המידע
יוזמת IMEC היא בראש ובראשונה מהלך גיאו־כלכלי שמבקש לעצב מחדש את ארכיטקטורת הקישוריות בין אסיה לאירופה. מנקודת המבט הישראלית, היא אינה עוד תחנה במסדרון אלא צומת בעל ערך מערכתי. אולם יתרונה מספיק כשלעצמו. על כן אין להמתין ל"הבשלה אזורית", אלא לעצב תהליך מדורג שיהפוך את IMEC מפרויקט שממתין לשלום, לכזה המייצר תמריצים מצטברים ליציבות
מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות