מציג עמוד 17 מתוך 292 תוצאות
היחסים בין ההגנה ובין הדרוזים שהחלו בתקופת המרד הערבי ונוצרו מתוך מצוקה משותפת, צמחו בהדרגה אך בנחישות הודות לאנשים שכנים שראו וחשו באופן דומה את השטח. מורשת אנשי החזון והמעשה, היהודים והדרוזים, בשנות ה־30 ובשנות ה־40 היא דוגמה ומופת לתעוזה, לנחישוּת וליכולת ביצוע
אי־הוודאות שבה ייתקלו מפקדים, במיוחד בצבא היבשה, מחייבת אותם להפגין כישורי הסתגלות בביצוע ובהובלת כוחות. זאת בדיוק התפיסה שעמדה בבסיס רף פצ"ן – להטיל את הכוחות לשדה שידמה להם את האתגר המבצעי שיפגשו בלחימה בלבנון, לבחון את כשירותם לעמוד בו ולסגור את הפערים במוכנות עוד לפני המלחמה
המלחמה בנגורנו קרבאך הראתה שלא ניתן להשיג את המטרות האסטרטגיות והמערכתיות ללא תמרון יבשתי ושהייה בשטח. ואולם לקח זה נוגד תהליכי בניין כוח קיימים במרבית הצבאות, ומעלה את השאלה: האם מדינה מערבית מוכנה לשלם את המחירים הגבוהים, במשאבים ובכוח אדם, למען השגת מטרות אלה?
צה"ל נדרש לאמץ את "פיקוד משימה" כפילוסופיית הפיקוד הבלעדית, ועדיף לכנות אותה בפשטות "פיקוד". באמצעות לימוד הפילוסופיה הזאת והכלים המעשיים שהיא מציעה נכשיר את כלל המפקדים
בעיות הלוגיסטיקה, האימונים והמורל שהתגלו בצבא הרוסי בלחימה באוקראינה הן דוגמה שספירת כוחות לבדה איננה מספרת את התמונה המלאה, אולם גם אזהרה: צבא שהיה מפעיל כוחות משולבים בצורה יעילה יותר היה יכול להקטין אותן
לאחר שלושה חודשי לחימה באוקראינה נראה שהרוסים נערכים מחדש. סביר להניח שאם יארגנו את כוחותיהם מחדש – תשתנה תמונת הקרב, אולם את מטרותיה הראשוניות בלחימה רוסיה כנראה כבר לא תשיג, לפחות לא במחיר ובזמן שצפו. חלק לא מבוטל מכך הוא בשל הכישלון הלוגיסטי בתחילתה של המערכה
בימים אלה, בהם ארגונים ברחבי העולם מתכננים את אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מקיימת גם הסוכנות היהודית תהליכי הפקת לקחים וגיבוש תובנות בעקבות המשבר. כך ניתן יהיה ליישם את הלמידה המשמעותית שהקנו החודשים האחרונים לטובת המשך פעילות הארגון ב"יום שאחרי", תוך הסקת מסקנות והיערכות מיטבית לגל שני אפשרי
עם החששות המבוססים והלא מבוססים מהפוטנציאל העתידי של מערכות הנשק האוטונומיות מבוססות הבינה המלאכותית והאופנה הרווחת בחלק מהמדינות והתעשיות להתרחק מתחום זה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות "הג'נטלמן של המזרח־התיכון"
חוסן לאומי הוא מכפיל כוח משמעותי המשפיע על תוצאות המלחמה. מגפת הקורונה נתפסת בישראל כאיום על האוכלוסייה כולה, והמאמץ העיקרי של הכלה ובלימה נועד לשלוט בהיקף התחלואה, אך מנגד נדרש לקדם מאמץ נוסף כדי לייצר רציפות תפקודית של חיים בנוכחות הקורונה
בימים אלה, בהם ארגונים ברחבי העולם מתכננים את אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מקיימת גם הסוכנות היהודית תהליכי הפקת לקחים וגיבוש תובנות בעקבות המשבר. כך ניתן יהיה ליישם את הלמידה המשמעותית שהקנו החודשים האחרונים לטובת המשך פעילות הארגון ב"יום שאחרי", תוך הסקת מסקנות והיערכות מיטבית לגל שני אפשרי