המודיעין - בין מדע להרמנויטיקה
הסבר ופירוש המציאות המורכבת הם מהותה של הערכת המודיעין. בניסיונו לאתר את המתודה לביצוע מלאכה רגישה זו, כותב המאמר מבהיר כי המתודה המתאימה צריכה להימצא בקו התפר העדין שבין מדעי הטבע ומדעי החברה
מציג עמוד 17 מתוך 238 תוצאות
הסבר ופירוש המציאות המורכבת הם מהותה של הערכת המודיעין. בניסיונו לאתר את המתודה לביצוע מלאכה רגישה זו, כותב המאמר מבהיר כי המתודה המתאימה צריכה להימצא בקו התפר העדין שבין מדעי הטבע ומדעי החברה
כיבוש הבופור ייזכר לעד בשל אמירתו האומללה של ראש הממשלה בגין כי בקרב הזה לא נהרג איש מחיילינו ואפילו לא נפצע. עם זאת ראוי הקרב הזה להיזכר בראש ובראשונה בשל הדבקות במשימה שהפגינו הלוחמים - אנשי סיירת גולני ופלוגת ההנדסה
השמדתו של מערך הטק"א בבקעת הלבנון חוללה זעזוע עמוק בסוריה והיא הגורם המרכזי לכך שחזית רמת הגולן שקטה זה 25 שנה. אבל להישג הזה היה גם מחיר: הוא ששכנע את סוריה להשליך את יהבה בעתיד על טילי הקרקע-קרקע
הפעלתן של היחידות המיוחדות בצה"ל כרוכה במתחים רבים. כמה מהם נובעים מהמבנה הייחודי של אותן היחידות ומהתרבות הנרקמת בהן, המבחינה אותן מיחידות הצבא "הרגילות". מתחים אחרים הם תולדה של פער בין הציפיות שתולים באותן היחידות המיוחדות לבין המגבלות שיוצרת להן המציאות. המאמר מנתח ארבעה מהמתחים האלה ובוחן כיצד השפיע עליהם העימות המוגבל
באמצעות הלחימה בממד התת-קרקעי הצליח האויב לנטרל במידה כה רבה את חילות האוויר והשריון של צה"ל, עד כי אלה הפכו מבחינתו מאיום אסטרטגי לבעיה טקטית בלבד. נראה שכדי לשנות את המציאות הזאת על צה"ל לבחון מהיסוד את תורת הלחימה שלו
בקיץ 2006 יכולה הייתה ישראל לשנות מהיסוד את המציאות בגבול הצפון באמצעות הנחתת מכה קשה על החזבאללה, אך לא עשתה זאת. הסיבה המרכזית לכך הייתה ההתנהלות של פיקוד הצפון. במקום להוציא אל הפועל מייד תוכניות טובות שאושרו מראש הוא העדיף שלא לפעול עלפי סמכותו ועל-פי עקרון הפיקוד מוכוון המשימה אלא להמתין לתנאים מבצעיים אופטימליים ולאישורים מהמטכ”ל
ההתפתחויות בשנים האחרונות במחירי השיגור ובמחירי הפלטפורמות הלווייניות, יכולות למקם את ישראל בעמדה מעניינת לחלל דור 3.0
המאמר בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית
הדיון סביב תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל וההפרטה המיועדת מפספס את הפיל שבחדר - מעט מדי זמן מתמקד בטיפול רפואי
למשבר הפליטים השלכות על ישראל הן בסוגיה של הגנת גבולות והן בהקשר הרחב יותר של התמודדות עם טרור אסלאמי. התופעה של פליטים רבים המגיעים לכל מדינה באירופה מארצות שמחזיקות בגישה אנטי־ישראלית צריכה לייצר בישראל לפחות מודעות לבעיה, גם אם האיום נראה רחוק