מציג עמוד 17 מתוך 396 תוצאות
ספר חדש יצא לאור - נצראללה: אגדות לא מתות (?) מאת תא״ל ש׳ וד״ר ק' / מאמר חדש מאת פרופ' דיוויץ בץ ופרופ' מ.ל.ר סמית' על נשקים חכמים והנחות יסוד מטומטמות / מאמר מאת רס"ן ד' על לוחמה ממונפת בינה מלאכותית / נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל: זהות מוגבלות ושימוש במקורות תמיכה / 120 שנים לתום מלחמת רוסיה-יפן
51 שנים למותו של דוד בן גוריון – מאמר שניתח את גישתו והשלכותיה לימינו בסוגיות של תכליות צבאיות, מורשת "השומר", צבא עממי, טכנולוגיה, תפקיד החינוך הצבאי ועוד / מלחמת האזרחים בסוריה: חזרה למאמר שעסק בקרב על בסיס המכללות הצבאיות בחלב ב־2016 וההשפעות הרוסיות על המערכה / ב־2024, כמו ב־2015, הרוסים והאיראנים באים לעזרת אסד. כיצד תסתיים המערכה כעת, עם תוספת הכוח המשמעותית, והאם האמריקנים, כמו לפני כעשור, יעדיפו שלא להתערב במשבר / פודקסט עם סא"ל ד"ר עקיבא גרוסמן על אימוץ אורח חיים בריא בזמן מלחמה, מאילו הרגלים כדאי להימנע ומה כדאי ליישם / מי נגד מי במלחמת האזרחים בסוריה: מאמר על המיליציות השונות בסוריה, מקורות המימון שלהן, הקו המנחה האידאולוגי, כוח האדם של הארגון ושרשרת הפיקוד
הלוגיסטיקה היא אחת מיכולות היסוד האסטרטגיות שהן אבני הכוח של תפיסת הביטחון. ההתקדמות הטכנולוגית המואצת מעצימה את חשיבותה של יכולת יסוד זו
בגיליון: "דוגמן 5ב" – המבצע האווירי ששינה את פני המלחמה / קלאוזביץ עדיין רלוונטי לצה"ל / 80 שנה לכיבוש עיראק וסוריה – על שיתוף הפעולה בין הבריטים, האצ"ל והפלמ"ח / בעקבות האירועים באפגניסטאן – על הגמישות / על המהפכה בעניינים צבאיים והשינוי ב"פני הקרב" / בעקבות האירועים במפרץ: חשיבותה של אסטרטגיה ימית בעת הנוכחית / האם הלחימה מעצבת את הטכנולוגיה או שמא הטכנולוגיה מעצבת את הלחימה
בעקבות הצלחותיהם של ה-CTOs בחברות היי-טק הוחלט להגדיר ולאייש את התפקיד הזה גם במערכים הטכנולוגיים של צה”ל. תפקידם המרכזי של ה-CTOs הוא לבנות את החזון הטכנולוגי של הארגון, דהיינו לגבש את תוכנית המחקר והפיתוח האסטרטגית שלו
טכנאים ומומחים להפעלת מערכות טכנולוגיות מורכבות מהכוחות הלוחמים, ועל כן יש הפכו לחלק בלתי נפרד להקים גופים טכנולוגיים כחלק מהמטה המבצעי בדרג הטקטי. צמצום הכשל הטכנולוגי יושג הסוגיות המבצעיות־טכנולוגיות
בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.
בשנים האחרונות הופך החלל אט אט באופן טבעי לממד לחימה בפני עצמו, הממד הרביעי. התפתחות היישומים הצבאיים בחלל נזקקת לא רק לטכנולוגיה ייחודית, אלא גם למענה מתאים בתחומי הדוקטרינה, האסטרטגיה והארגון. כדי להשיג יתרון על פני יריבים יש צורך להקדים ולפתח את המענה הזה עוד לפני שיבשילו אמצעי הלחימה ויגיעו לשדה הקרב
צו השעה בעידן הקורונה יצר האצה בתהליכי השינוי הטכנולוגיים בעולם הלמידה, וחייב מעבר ללמידה מרחוק ושימוש בפלטפורמות דיגיטליות באופן מוגבר כפי שלא נעשה בעבר
