מציג עמוד 17 מתוך 4797 תוצאות
ספר חדש יצא לאור: יחידת המסתערבים שמשון – המבצעים שלא סופרו / מאמר חדש מאת תא"ל סמואל בומנדיל וסא"ל (מיל') אור פז עברי על הצלחת המערכה של המורדים בסוריה בהקשרי רוח הלחימה / מאמר חדש מאת אל"ם ישראל פרידלר על פיקוד זוטר במלחמת "חרבות ברזל" / הפרק השלישי: מאמר מאת סא"ל (מיל') שרית שפירא שעוסק בהשפעת התרבות הארגונית באמ"ן על חופש הביטוי והבעת דעה מנוגדת / ספר לשבת: הצוות המובחר – סיפורם של חלוצי התעופה והחלל בארצות הברית
נכון יהיה לאמץ מודל המפתח מפקדים ביבשה שבו הם מבצעים תפקידי פיקוד ומטה ביחידות מחילות שונים וכן תפקידי מטה מבצעי
למרות שבספר הצק"ח האמריקני אין חידושים גדולים, הרי שהוא מבטא באופן מיטבי את האופן שבו רואים בצבא היבשה את הפעולות ברמת החטיבה. נכון ללמוד מהנושאים המפורטים בספר לקחים לצה"ל, ולבחון את אופן יישומם בכוחות היבשה
צה"ל עושה רבות כדי להמשיך לשמר את הכשירות והמוכנות לעת חירום, וביצע שינויים מהותיים בשנה החולפת בעקבות הקורונה. בהקשרי העבודה מרחוק נותרה לנו עוד כברת דרך
יש תהליכים שראוי לנו להעמיק בהם בבואנו לתכנן אימונים איכותיים - הקרובים ככל הניתן למלחמה. אימון איכותי לא נולד אחרי "לילה לבן", אלא מתכנון קפדני פרטני, ארוך ככל הניתן, המאפשר מיפוי מעמיק של סוגיות העומדות על הפרק ובירורן, בדגש על כשירויות שאותן מבקש המפקד להשיג או לשפר.
לאחרונה מתרבות התקיפות של הח'ותים על ערב הסעודית ועל איחוד האמירויות. יש להטות אוזן למתרחש בזירה, מכיוון שאין המדובר במבט מרוחק עם מאפיינים אקדמיים אלא במציאות ההולכת ומתפתחת כחלק מאקלים ומכלול בין־לאומי שאיננו צפוי להיעלם. כולל השפעות על הסכם הגרעין בווינה
בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.
המלחמה המודרנית, כפי שנתפסה במחלקת תכנון בצה"ל, היא מלחמה טוטלית בין אומות, כלכלתן, משקיהן וכוחותיהן החומריים והנפשיים, הקיימים בפועל והפוטנציאליים. לכן תכנון המלחמה הוא "תכנון היצירה והארגון של הפוטנציאל הלוחם הכללי", לקראת התמודדות צבאית והשגת המטרות האסטרטגיות של המדינה. השאלה מהם מרכיבי העוצמה הלאומית העסיקה את המחקר האקדמי במהלך השנים. חוקרים שונים הצביעו לא רק על גורמים מוחשיים כגון גודל האוכלוסייה, תל"ג, ייצור תעשייתי, גודל הצבא ועוד, כגורמים המשפיעים על פוטנציאל העוצמה הלאומית, אלא גם על גורמים מופשטים כגון המוטיבציה הלאומית, התרבות, המדע, סוג המשטר, חינוך, יעילות בירוקרטית ועוד. בצה"ל ראו את מערכת החינוך כחלק מהותי בפוטנציאל הלאומי של ישראל, וככלי מרכזי בעיצוב הנוער בארץ, הכשרתו והפיכתו לחייל טוב וממושמע לא רק מבחינת כושר פיזי ומוטיבציה עזה להילחם ולשרת, אלא גם מבחינת השכלה. בהתאם לכך ביקשו בצה"ל להתערב בתוכנית הלימודים ולעצבה בהתאם לדרישות הביטחון, הן מבחינת כושר ומוטיבציה והן מבחינת מקצועות לימוד רלוונטיים עבור הצבא.
ארגון ההגנה נוסד ב־1920 כגוף ארצי שמטרתו שמירה על ביטחון הישוב. בתחילת ימיו של הארגון המודיעין לא היה מרכיב משמעותי, והוא החל להתגבש רק בשנות ה־30 - ברמה המקומית וברמה האזורית. רק 20 שנים לאחר הקמת ההגנה הוקם ארגון המודיעין הארצי - הש"י. בעשר השנים שבהם פעל הש"י הארצי בהצלחה הוא ביסס תשתית מודיעינית להקמתה של קהילת המודיעין
לחימת גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים משקפת את לחימתו של גדוד צנחנים אחד בתוך ההקשרים הרחבים יותר, המערכתיים, של מלחמת יום הכיפורים. הספר משלב נקודות מבט של דרגים שונים: מהחיילים הפשוטים, המ"כים והסמלים, דרך מפקדי המחלקות והפלוגות, המג"ד והמח"ט, ועד למפקדות האוגדות והחזית ומשם למטה הכללי. כל אחד מאלה ראה את הלחימה בצורה שונה, והגיע לתובנות שונות בדבר משמעותה. הספר מתמקד בקרב על פתיחת הצירים המובילים לתעלה במסגרת מערכת הצליחה. מה שקדם לקרב זה הוא מבוא, ומה שקרה אחריו הוא אפילוג. הקרב הזה, שנודע כ"קרב החווה הסינית", היה אחד הקשים ועקובי הדם במלחמה כולה, בו לחם גדוד 890 וחפ"ק המח"ט שנע עמו. בחילוצו של הגדוד מהתופת פעלו בדבקות מרשימה במטרה גם כוחות נוספים: סיור, טנקים, חרמ"ש וצנחני מילואים. "קרב החווה הסינית" היה מיקרוקוסמוס של המלחמה. כמו המלחמה כולה הוא היה קרב היתקלות, וכמו צה"ל כולו, גדוד 890 התאושש והמשיך בלחימה עד הפסקת האש, ואחריה במלחמת ההתשה בדרום ובצפון. לצד מקרים רבים אחרים, גם הקרב הזה ביטא את העיוורון, המחדלים והניתוק מהמציאות במפקדות שלמעלה. אך עם זאת הוא שיקף את האומץ, ההקרבה, הנחישות, העקשנות ואחוות הלוחמים במגע קרוב עם האויב שנתגלו בגדוד 890. יואב גלבר הוא פרופסור להיסטוריה וראש מרכז נבזלין לעמיות יהודית במרכז הבין־תחומי. הוא לחם עם גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים.