מציג עמוד 17 מתוך 338 תוצאות

מערכות

העתיד כבר כאן?

דמותם של המפקדים בצה"ל הושפעה מהשינויים הרחבים שחוותה החברה הישראלית בעשורים האחרונים - ובמוקדם המהפכה הנאו־ליברלית החולפת שהשפיעה על כל היבטי החיים במדינה, ממקרו־כלכלה ועד לרומנטיקה ותרבות פנאי. מאמר זה מבקש להצביע על הקשר בין השפעותיה של מהפכה זו בישראל ובין דפוסי קבלת ההחלטות של הפיקוד הבכיר בצה"ל ביחס לסוגיות מערכתיות, כאלה שמקיפות הן היבטי בניין כוח והן היבטי הפעלת כוח. זה מאמר ראשון בסדרת מאמרים של הכותבים שיעסקו בנושא. תחת השפעת העידן הנאו־ליברלי וההגמוניה של הכלכלה הפיננסית, הפכה הפרקטיקה המכונה "היוון", המרת תזרים כסף עתידי לסכום כסף מסוים בהווה, לנפוצה בקרב פרטים וארגונים. בדומה לפרקטיקות חשבונאיות נוספות, גם פרקטיקה זו זלגה מהעולם העסקי לעבר תחומי חיים נוספים. כיום אפשר למצוא ארגונים בתחומים שונים ואף גופים ציבוריים העוסקים בהיוון כחלק מתהליך רציונליזציה של קבלת ההחלטות שלהם, מסוגיות של מחקר ופיתוח ועד למכלול היבטי מדיניות ציבורית. עם זאת, לא ניתן להסביר את השימוש הנפוץ בפרקטיקת ההיוון רק כהעדפה נגלת להווה על פני העתיד או רק חשש מוצדק מחוסר וודאות וסיכונים. בעידן הנאו-ליברלי, לפרט יש מגוון כלים לא רק כדי לחשוב על העתיד, אלא גם כדי להגשימו

22.12.2025
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקלסא"ל ד"ר איתי חימיניס
מערכות

"נס התמרון" של אוקטובר-נובמבר 202

בשנים שלפני המלחמה היה התמרון יכולת שהלכה ונזנחה בתפיסת הביטחון, בתוכניות המלחמה וכנגזרת מכך בבניין הכוח. הפעלתו כמענה למתקפת 7 באוקטובר הייתה נתונה לוויכוח משמעותי. לאחר שהחל ובשבועות הראשונים התבררה הצלחתו היחסית, הוא נראה כ"נס". במהלך החודשים שחלפו מתחילת המלחמה כבשו כוחות היבשה את עזה והכריעו את חמאס תוך אבדות מוגבלות, אך עם קשיים ניכרים בתת־הקרקע. כך או כך, התמרון נראה כיום כיכולת "טבעית" של צה"ל. הטענה היא, שבלי להבין את שורשי "הנס" של אוקטובר תוחמץ הזדמנות חשובה ללמידה. המאמר מנתח את שלושת שבועות ה"המתנה" שלפני הפעלתו, תוך השוואה לזו שלפני מלחמת ששת הימים, משך זמן שאפשר בשתיהן העלאת כשירות ניכרת של הכוחות, ואף השלמות בבניין כוח; משווה בין "נס" זה ל"נס" דומה במבצע "חומת מגן" ב־2002 ובין העדרו במלחמת לבנון השנייה ב־2006. הניתוח מעלה דפוסים חוזרים שמודעות להם תאפשר הפעלת תמרון בעתיד, תוך צמצום ההישענות על "ניסים"

22.12.2025
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל
מערכות

שער ה - תהליכי למידה מהמלחמה - היבטים מתודולוגיים

שאלות הכוונה מוצעות לקריאת שער זה: 1. כיצד לשמר בצה"ל "תנע" מספיק כדי להמשיך תהליך למידה, למרות תשישות ארגונית גם בתחום זה, ולנוכח הצלחות מול חזבאללה ואיראן שמראות כי למדנו והשתפרנו. 2. מה פוטנציאל הלמידה מהמלחמה שאני מזהה בתחום עיסוקי שעדיין לא מוצה? 3. כיצד אני, הקורא, משתלב במאמץ כחניך בהכשרה צבאית, או בתפקידי הבאים?

22.12.2025
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל
בין המערכות

מה זה חוסן לאומי ולמה הוא חשוב במלחמה?

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נכנס המושג חוסן לאומי לסדר היום הציבורי. ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, ולשעבר ראש ממד"ה, מסביר מה זה חוסן לאומי, מה מרכיב אותו ולמה הוא חשוב בכלל ובתקופת מלחמה בפרט

13.10.2023
עם ד"ר ראובן גל
מערכות

השפעת החיכוך הצבאי במרחב הימי על הביטחון הלאומי של ישראל

מלחמת "חרבות ברזל" והחיכוך באזור באב אל־מנדב מדגישים את המתח שבין עצמאות ישראל והבטחת חופש הפעולה שלה, ובין ההכרח בשיתוף פעולה בין־לאומי במרחב הימי. על ישראל לפעול לגיבוש קואליציות במרחב בהרכבים ומטרות שונים, ממקום של עוצמה

19.09.2024
קרן שחרגיל בן עמיאל"ם ארז בן ציוןאל"ם אחסאן דקסה
בין המערכות

בין המערכות 29: אוקטובר-דצמבר 2024

בגיליון: הפתעות שאינן הפתעות: הנ"ט ביום הכיפורים מול הכטב"מים ב"חרבות ברזל"/ "האדמה מצמיחה לוחמי התנגדות כפי שהיא מצמיחה זיתים": ניצחון ותבוסה בעיני ההתנגדות/ ניצחון ותבוסה בקרב מול הג'האד/ מיהם החות'ים? התעמולה האסלאמית של אנצאר אללה בתימן ומעבר לה

23.12.2024
בין המערכות

לחשוב אויב

מלחמת "חרבות ברזל" שנמשכת כבר כשנה, וההפתעה בעקבות פריצתה, חידדה את הצורך, שלכאורה אמור להיות ברור מאליו, להכיר את האויב, את תרבותו ואת מהלכיו. במהלך המלחמה הקלטנו פודקסטים בנושא – כמה מהם לפניכם

30.09.2024
מערכות
בין המערכות

קטלוג ספרי מערכות

04.04.1944
מערכות

לשון מלחמה: חיל המודיעין חלק א

08.08.2018
ד"ר אשר שפריר
בין המערכות

הצד השני של הגבעה

22.01.1986