קרבות בקוריאה

ארגון ההגנה בין מאורעות 1929 למאורעות 1939-1936

בראשית דרכו היה ארגון ההגנה תנועה עממית בעלת מבנה רופף, שהתבסס על התארגנויות ביטחוניות מקומיות, ואילו לאחר הפיכתו למיליציה טריטוריאלית, ובהמשך לכוח צבאי, אִפשר קיומו להשיג את היעדים הביטחוניים של היישוב

מלחמת האזרחים בסוריה במבט רחב

ב־25 באפריל 2011 נשלחו כוחות צבא סוריה לדרעא, להשתלט מחדש על העיר הדרומית ולדכא את המחאות שהתפתחו בה. בקיץ באותה שנה הוקם צבא סוריה החופשית. שתי ההחלטות האלה הובילו להפיכת המחאה העממית למלחמת אזרחים שמחריבה את המדינה כבר יותר מתשע שנים. מאמר זה יבחן את המגמות העיקריות במלחמת האזרחים, שעוד לא הסתיימה

פרק רביעי: מחאה, מהפכה, מלחמת אזרחים וג׳האד

מבוא

התמרון היבשתי הרב זרועי לנוכח אתגרי העתיד

ההיסטוריה של המלחמות מראה כי ניצחון והפסד אינם קשורים בהכרח ליחסי העוצמה, אלא לאופן בו צופות המדינות את שדה הקרב העתידי ומכינות את הכוחות אליו. העימותים העתידיים יהיו שונים מהותית מהמערכות של שלושת העשורים האחרונים, ועל כן יש לבנות ולשכלל את הכוח היבשתי כבר היום, לנוכח האתגרים הצפויים בשדה הקרב העתידי

: יחד ורק יחד ננצח: חטיבת גבעתי ב"צוק איתן"

פרק 11: "חשוב לכל יהודי בעולם לתת מעצמו קצת לצבא" השתלבותם של חיילים עולים בצה"ל

מבצע "שומר החומות": ניתוח האסטרטגיה הצבאית והמלצות להמשך

מבצע "שומר החומות" הוביל לפגיעה משמעותית ביכולות הצבאיות ובמערכי הפו"ש של החמאס והג'האד האסלאמי. עם זאת, כל עוד בוחרת ממשלת ישראל לשמור על מדיניות ההרתעה (תחת מעבר למדיניות הכרעה), על צה"ל להציע לדרג המדיני שינוי במסגרת המדיניות הקיימת

בעקבות האירועים במפרץ: חשיבותה של אסטרטגיה ימית בעת הנוכחית

הרחבתה של זירת ההתמודדות החשאית בין ישראל לאיראן שהתנהלה עד כה במרחב היבשתי והאווירי גם למרחב הימי, מחייבת ראייה מרחיבה של אסטרטגיה ימית שתשלב את כל ארבעת התחומים של הביטחון הימי: העוצמה הימית, הסביבה הימית, הפיתוח הכלכלי והביטחון האנושי