מציג עמוד 17 מתוך 490 תוצאות
"אנחנו מתמודדים עם שני צבאות טרור, חזבאללה וחמאס, ארגונים סמי־ צבאיים לומדים, ותחרות הלמידה איתם קשה מאוד. החוכמה היא לא רק ללמוד אלא גם להשתנות“. תא“ל (מיל') גיא חזות, ראש מערך הלמידה המבצעית בזרוע היבשה, בריאיון על למידה מתמדת תוך כדי לחימה.
מאמר חדש מאת אלוף (מיל') ד"ר יעקב בנג'ו וגיא נ' על מהפכת ה־FPV ומשמעויותיה ללוחמת היבשה ויתר הממדים / מאמר חדש מאת שמואל שמואל על משכי מלחמות, אופטימיות קוסמית ואיוולת בתכנון אסטרטגי / הפרק הרביעי: מאמר מאת אל"ם (מיל') גלעד איזין על תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" / סקירה מאת סא"ל ד"ר איתי חימיניס על כלכלת משימה וכיצד מבצע הנחיתה על הירח שינה את פני הקפיטליזם / השבוע לפני 81 שנים: סיום הקרב על מונטה קאסינו
בהתבסס על מחקר אורך על הסיקור התקשורתי של פיגועי טרור, מאמר זה מציע מודל לאופן שבו ניתן להמשיג את הסיקור של פיגועים אלה כאירוע מדיה, ובוחן את התפקיד שהדבר משרת בחברה. ההנחה המרכזית של המודל היא שעיתונאים משנים את מסגרת הסיקור החדשותי שלהם כאשר הם עוסקים בפיגועי טרור חריגים; הם זונחים את המסגרת המקצועית הנורמטיבית הרגילה שלהם, הכוללת פעילויות כמו ביקורת על פעולות השלטון, ומאמצים מסגרת סיקור לאומית־פטריוטית המבקשת להשיב את הסדר על כנו ולקדם לכידות חברתית לחיזוק כוח העמידה נגד הטרור והשלכותיו. המודל יכול להועיל בהבהרת תפקידה של התקשורת לאחר אירוע טרור. בעוד היא מסתכנת בהגברה של ההיבטים המאיימים של אירוע הטרור באמצעות מתן במה ציבורית למבצעיו, העיתונאים, כאשר הם פועלים כפטריוטים ולא על פי הנורמות המקצועיות המקובלות בשגרה, חותרים תחת המסר של המחבלים בדרך שבמקום להעביר מסר של טרור, אימה ובהלה, התקשורת מעבירה לחברה המותקפת מסר של סולידריות, שותפות, סיבולת ועמידה עיקשת מול איום הטרור. המודל עשוי להיות שימושי גם להבנת הסיקור התקשורתי של מצבי משבר אחרים מלבד פיגועי טרור קשים. לנוכח אירועי 7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל", המאמר יתייחס ליישום המודל גם לאירועים אלה בבדיקה ראשונית של סיקור בשבוע הראשון שלאחר התקפת חמאס על היישובים בעוטף עזה
חזרה לפרויקט מיוחד שנכתב במלאת עשור למלחמה, ונפרס ב"מערכות" על פני 3 גיליונות, ובו תהיות על הקשר בין אפקטיביות צבאית בזמן אמת ובין המצב הביטחוני והסכנה לצה”ל עקב אי ההבחנה בין השניים
צבאות רבים מחייבים את מפקדיהם לקרוא ספרים העוסקים בהיסטוריה צבאית. לצורך זה מכינים בעבורם רשימות של ספרים נבחרים. על צה”ל לאמץ את הגישה הזאת
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מערכות עומק חדש על מבצע "צלבן" שנוגע באתגרים של סיוע אווירי במרחב של כוחות מעורבבים, השפעת הטכנולוגיה על שדה הקרב, מנגנוני הבסה ועוד / פודקסטים על יחיא סנואר, הגנה אווירית, טרור היברידי והזירה הימית בלחימה / האם איבדה ישראל את ההזדמנות לפגוע אסטרטגית בחזבאללה / חשיבות הבטיחות במבצעים / "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
צה"ל מצפה מכל יחידותיו ואנשיו לחתור לניצחון. המשמעות ברמת הלוחם וברמות הפיקוד הזוטרות ברורה – חתירה למגע עם האויב כדי להשמידו. בעוד תפקידו של הלוחם להילחם, תפקידו של המפקד לפקד. רצוי להגדיר כי במצבים כאוטיים, מה שמצופה ממפקדים בדרגים בכירים אינו רק חתירה למגע אלא גם, ולעיתים בעיקר, "חתירה לפיקוד"
כיצד הניסיון המבצעי שצברו הכוחות הסדירים והכשירות הבסיסית של כוחות המילואים, אפשרו לצה"ל לנצח במבצע "חומת מגן" למרות ההכנות המוגבלות בדרגי המטכ"ל והפיקוד?