מבצע "כוח הברית" : ניתוח אופרטיבי ראשוני

פרשנים רבים מיהרו לקבוע לאחר מלחמת קוסובו, כי הניצחון שהושג בה הוא בעצם ניצחונה של "המהפכה בעניינים הצבאיים" - הכרעת האויב באמצעות כוח אווירי המפעיל חימוש מונחה מדויק. אבל האמת היא שבקוסובו נוהלו שתי מערכות נפרדות: ההפצצות האסטרטגיות על סרביה וההפצצות הטקטיות על כוחות הצבא הסרביים בקוסובו. בעוד שההפצצות בקוסובו התגלו ככישלון. התברר שניתן האמצעים מאוד פשוטים להכשיל אמצעי לחימה שהם בחזית הטכנולוגיה העולמית

מי ינצח בשדה הקרב העתידי?

שדה הקרב העתידי אינו מונופול של שום קצין או פרשן צבאי. אף אחד מאלה עדיין לא השתתף בו, והתחזיות באשר לאופיו, למיקומו ולכלי הנשק שיופעלו בו אינן רלוונטיות כיום. אולם קציני צה"ל הדנים בו חייבים לפתח כלי חשיבה שלפיהם צה"ל חייב לנצח באותו שדה קרב בכל מקרה ובכל מצב ולא לרמוז אפילו כי "כלל לא ברור איזה צד ינצח בו"- כדברי אל"ם דורון מינרט במאמרו "משריון למיכון אווירי" (מערכות 370, אפריל 2000)

לאיזה עתיד מתכוננים?

ההבחנה שעושה אל"ם משה שרביט במאמרו "מוכנות הצבא- ניתוח מושגי" (מערכות 370 ,אפריל 2000 ) בין מוכנות מבצעית מיידית למוכנות מבנית עתידית היא בעייתית. ראשית, מרכיבים רבים של המוכנות המבצעית שייכים גם למוכנות המבנים - ולהפך -ושנית, לעולם לא ניתן לדעת לאיזה טווח זמן מתייחסת המוכנות המבנית: עוד חודש, עוד שנה, עוד 10 שנים? על מכשלות אלה ניתן להתגבר באמצעות מכשיר חשיבה קיים : הערכת מצב למוכנות

בסבך הלבנון

גבול חם מלחמה קרה

סופה בשמי עיראק

לגעת בעצב החי

מקורות המחשבה הצבאית המודרנית

דברי פתיחה

העורכים אינם מעלימים מעצמם את הקשיים המרובים העומדים בדרכו של בטאון ראשון בישראל העוסק בבעיות צבאיות: מהם קשיים טבעיים, המתעוררים עם כל התחלה מסוג זה, ומהם התלויים בתנאי הזמן. בקהל קוראיו, באהדתם ובהבנתם הערה, מחפש הבטאון עידוד למאמציו וגישושיו. בתמיכתם ישאב את הכח למלא את תפקידו: להיות אחד המכשירים שיקרבו את קוממיות ישראל בארצו

על המצפה

ראית התאבקותנו במסגרת הכללית של מאורעות הזמן תקל על הבנת המוקדם והמאוחר ועל בחירת האמצעים הנכונים. מרוצת הזמן הפכה להיות מהירה מאד. אנחנו מצווים על עירות, גמישות וכוננות