מציג עמוד 168 מתוך 4860 תוצאות
הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח
ספר מרתק וקריא על לחימה, פיקוד ואחריות, ובעיקר על התמודדות עם משבר וצמיחה אישית. כיום, נוכח מלחמת "חרבות ברזל", שרבבות עתידים לשוב ממנה אחרי שחוו את המראות הקשים של המלחמה והלחימה, מדובר בספר רלוונטי מאוד
בקיץ 2024 יצא לאור הגיליון המורחב השישי–שביעי של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, המשותף לאגודת חוקרי צבא-חברה בישראל ולהוצאת מערכות. אנו מזמינים כותבות וכותבים להגיש מאמרים לגיליון הבא. בגיליון יתפרסמו מאמרים וביקורות ספרים. יתקבלו בברכה מאמרים העוסקים בכל הנושאים כעולה מכותרת כתב העת, דוגמת: תמורות ביחסי צבא וחברה; היבטים ארגוניים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים של צה"ל וארגוני ביטחון נוספים; תקשורת, צבא וביטחון; מלחמה ומוסר; פוליטיקה ותקשורת; צבא ומגדר; צבא ודת; יחסי דרג צבאי ודרג מדיני; תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון; התעשיות הביטחוניות; ייצוגי צה"ל בקולנוע, בספרות ובאמנות; החזית האזרחית והגנת העורף
מאמר חדש על הסכנה האסטרטגית ממזרח / מורה נבוכים למיליציות בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים / הפרק השמיני והאחרון בסדרת הפודקסטים "על התמרון" / מערכות עומק למנגנון התחקור המטכ"לי שקם במבצע "צוק איתן" / 27 שנים לשרפה בסלוקי / על קשיים ומכשולים באסטרטגיה
היחסים הביטחוניים עם הודו נמצאים במגמת עלייה מיום עלייתו של נרנדרה מודי לשלטון. ואולם ישראל צריכה לראות בהודו לא רק מקור גדול ליצוא אמל"ח ישראלי – אלא שותפה אסטרטגית והדוגמה הבולטת והחשובה ביותר לצורך בחשיבה מחודשת על החשיבות של "הדרום הגלובלי"
המלחמה היא תופעה חברתית המלווה את האנושות מראשית ימיה. שני יסודות הלחימה של התמרון והאש, המקיימים ביניהם יחסים דיאלקטיים, עיצבו במהלך הדורות את פרדיגמת הלחימה המסורתית עם דפוסי הלחימה המוכרים של התקפה והגנה, קרב תמרון וקרב שחיקה, גישה ישירה וגישה עקיפה, ועוד
מאמר חדש על הצורך להפריד בין יכולות ותוכניות מלחמה, ובין תפיסות בניין כוח / 14 שנים ל"אביב הערבי" / מאמר על הקשר בין היחס של החברה האמריקנית למלחמת וייטנאם – ומשפחת סימפסון / 80 שנים לקרב על הבליטה / יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל
מאמר חדש על התעמולה האסלאמית של אנצאר אללה (החות'ים) בתימן ומעבר לה / מאמר מהגיליון האחרון על השפעת החיכוך הצבאי במרחב הימי על הביטחון הלאומי, ועל הצורך בגיבוש קואליציות במרחב / סיפור קצר על קצין נאצי, "מערכות" וספר גנוז / 81 שנים לקרב אורטונה: קרב שבו שני הצדדים נאלצו ללמוד תוך כדי לחימה / ספר על הפעם האחרונה שבה ישראל "התערבה" במלחמת האזרחים בסוריה / טכנולוגיות למידה, ענף מלו״פ, המכללות הצבאיות ו"מערכות" בקורס מתוקשב חדש – איך כותבים מאמר
"המפקד הוא אבי היחידה. פירושו של דבר, שהוא מטפח את היחידה כמשפחת לוחמים, קטנה או גדולה, בהתאם לתפקידו ולמספר הלוחמים שברשותו, שהוא רואה עצמו אחראי להם כאב הדואג למשפחתו". בתיאור תמציתי ומדויק הצליח יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח והמצביא הבולט של צה"ל במלחמת העצמאות, להגדיר את דמותו של המפקד בפלמ"ח ולאחר מכן בצה"ל
בינואר 2025 יצא לאור הגיליון המורחב השמיני של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, המשותף לאגודת חוקרי צבא-חברה בישראל ולהוצאת מערכות. אנו מזמינים כותבות וכותבים להגיש מאמרים לגיליון הבא. בגיליון יתפרסמו מאמרים וביקורות ספרים. יתקבלו בברכה מאמרים העוסקים בכל הנושאים כעולה מכותרת כתב העת, דוגמת: תמורות ביחסי צבא וחברה; היבטים ארגוניים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים של צה"ל וארגוני ביטחון נוספים; תקשורת, צבא וביטחון; מלחמה ומוסר; פוליטיקה ותקשורת; צבא ומגדר; צבא ודת; יחסי דרג צבאי ודרג מדיני; תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון; התעשיות הביטחוניות; ייצוגי צה"ל בקולנוע, בספרות ובאמנות; החזית האזרחית והגנת העורף