המקל שהוחזק בשני קצותיו
השיקולים שהובילו את הנהגת החמאס להצהיר במהלך שנות ה-90 על ההפרדה בין הזרוע הפוליטית לזרוע הצבאית
מציג עמוד 168 מתוך 1754 תוצאות
השיקולים שהובילו את הנהגת החמאס להצהיר במהלך שנות ה-90 על ההפרדה בין הזרוע הפוליטית לזרוע הצבאית
הספר, מאת סון טסו, הוא המסכת הצבאית הקדומה בעולם. למרות זאת, גם כיום, כאלפיים וחמש מאות שנה לאחר כתיבתו, ניתן לראות בו מורה דרך רב חשיבות לעשיית מלחמה. האמרות שטבע החכם הסיני לא נס ליחן, והן בבחינת עקרונות יסוד שאינם משתנים בחלוף העיתים
ניהול שיתופי פעולה, משא ומתן וקונפליקטים הוא חלק בלתי נפרד מתפקידו של מנהל בכל ארגון היררכי. אם התהליכים האלה אינם מנוהלים נכון, עלולים נזקיהם להיות כבדים. מפקדים רבים נוהגים להתעלם מקונפליקטים פנימיים או לפתור אותם בהליך של בוררות. ההתעלמות היא האסטרטגיה ההרסנית ביותר, אך גם הבוררות מזיקה לארגון בטווח הארוך. הפתרון הרצוי הוא שימוש בכלים שיתופיים: דיאלוג, גישבור (שילוב של גישור ושל בוררות) ומשא ומתן פנים-ארגוני
מייד לאחר שהפנטומים הראשונים החלו להיקלט בחיל האוויר, הם הפכו לכוח היחיד שתקף מטרות בעומק מצרים ואת המערכים של טילי הקרקע-אוויר שלאורך התעלה. התוצאה הייתה שהם סבלו משיעורי שחיקה בלתי נסבלים, בעוד שאר חיל האוויר וצה“ל צפו בקרב בחוסר מעש. אי-מיצוי הכוח הוביל לתבוסה אסטרטגית של ישראל במלחמת ההתשה. כך הפך הפנטום לעושר השמור לבעליו לרעתו
כישלונם של הבריטים לדכא את התקוממות היהודים בארץ-ישראל היה אחת הסיבות - גם אם לא המרכזית - להחלטתם להתפנות מכאן. בספרו מאינתיפאדה למרד 1939-1947 )הוצאת אפי מלצר, 2007 )מנתח יגאל אייל את הכישלון הזה שממנו יכול הקורא הישראלי להפיק תובנות בנוגע לאינתיפאדות קרובות הרבה יותר
הפיחות המתמשך בביצועי צה”ל מאז 1967 נובע מכך שמלחמת ששת הימים הייתה המלחמה האחרונה שההכנות לקראתה והפעלת הכוח בה נגזרו ישירות מתפיסת הביטחון של ישראל
ניתוח של העימות המוגבל המתמשך בינינו לבין הפלסטינים מעלה מסקנה מפתיעה: במישור האסטרטגי העימות כמעט שאינו מושפע מהפעילות האופרטיבית השוטפת - אף שבה מושקע רוב המאמץ הצבאי. את המצב האסטרטגי ניתן לשנות רק ב”תקופת עיצוב” שבה מתנהלת לחימה שחורגת בעוצמתה מהמקובל בעימות המוגבל
בעקבות מלחמת לבנון השנייה יצא שם רע לטקטיקת הנחילים. סקירה היסטורית מלמדת שמדובר בשיטה שלעיתים הניבה הישגים גדולים ולעיתים המיטה אסון של ממש על מי שיישם אותה. החוכמה - כמו תמיד - היא לדעת מתי נכון וראוי ליישם אותה