הכשל החשיבתי של צבאות בעימותים נמוכי עצימות
החשיבה הצבאית המקובלת תופסת את המלחמה ואת הצבא כ"מערכות פשוטות" המתנהלות על פי לוגיקת על אחת. מאמר זה בוחן את השלכותיה של תפיסה זו כאשר היא מיושמת בעימותים נמוכי עצימות
מציג עמוד 167 מתוך 6398 תוצאות
החשיבה הצבאית המקובלת תופסת את המלחמה ואת הצבא כ"מערכות פשוטות" המתנהלות על פי לוגיקת על אחת. מאמר זה בוחן את השלכותיה של תפיסה זו כאשר היא מיושמת בעימותים נמוכי עצימות
כאשר הצבא מכריז על קיצור השירות ואינו ממצה את כל הפוטנציאל לשירות ביחידות שדה העומד לרשותו, הוא משדר מסר של ירידה בחשיבות השירות הצבאי
המאמץ להכריע מלחמות באמצעות חידושים טכנולוגיים אינו מאפיין של העת החדשה. למרות זאת כמעט לאורך כל ההיסטוריה חלק ניכר מן הפיתוחים הטכנולוגיים הצבאיים נבע מאירוע מקרי או מהתפתחות טכנולוגית שאין בינה ובין נשק כלום
לכל ארגון יש ערכים מוצהרים וערכים בפועל, כך גם לצבא. סתירות בין ערכים עשויות ללמד רבות על אופיו של הארגון
מאז הקמתו השירות בצה"ל לא נחשב מקצוע, אלא לשליחות לאומית. מחיר התפיסה הזאת הוא גרף הביצועים ההולך והיורד של הצבא
לחינוך בצה"ל יש באופן מסורתי שתי תפיסות: התפיסה "האזרחית" והתפיסה "הצבאית". אין אלה תפיסות עולם מנוגדות. תגובה למאמרו של ד"ר ארז סברדלוב "אזרוח תפקידים בצה"ל" (מערכות 358, אפריל 1998)
חובה עלינו להימנע משחיקת הכוח באימונים בשל פגיעתה במורל של הצבא ושל העורף. תגובה למאמרו של סא"ל ר' "הבטיחות בצה"ל - ערובה לביטחון?" (מערכות 360 אוגוסט 1998)
אני רוצה לנסות לתאר משהו מהרוח שהייתה חיה בחג"ם, מהתנאים שהביאו ליצירתו ומאשר ראו האחראים בתור עיקר מטרתו
ידוע הדבר שהמעשה הצבאי הנכון ומרחיק הראות הוא להכין את הניצחון מבעוד ימי שלום, אבל הרי ימי שלום יש שהם מביאים ירידה גם בחריפותה ובבהירותה של המחשבה הצבאית
במלאת עשר שנים ל"מערכות" כתב דוד בן-גוריון: "להיות אחד המכשירים שיקרבו את קוממיות ישראל בארצו". דבריו עומדים בתוקפם גם היום