החינוך בצה"ל/ "תמורה אזרחית" או "ליבה מעצבת"?
לחינוך בצה"ל יש באופן מסורתי שתי תפיסות: התפיסה "האזרחית" והתפיסה "הצבאית". אין אלה תפיסות עולם מנוגדות. תגובה למאמרו של ד"ר ארז סברדלוב "אזרוח תפקידים בצה"ל" (מערכות 358, אפריל 1998)
מציג עמוד 167 מתוך 2198 תוצאות
לחינוך בצה"ל יש באופן מסורתי שתי תפיסות: התפיסה "האזרחית" והתפיסה "הצבאית". אין אלה תפיסות עולם מנוגדות. תגובה למאמרו של ד"ר ארז סברדלוב "אזרוח תפקידים בצה"ל" (מערכות 358, אפריל 1998)
דווקא האילוץ הזה, שלכאורה אין שלילי ממנו, אחראי להתקדמותה של המדינה
עיון בלקט המאמרים והספרים שפירסמה "מערכות" לאורך השנים מלמד כמה גדול המשקל שמעניק צה"ל לנושא הכתיבה והעיון כאמצעי למיצוי הידע האישי והניסיון הרב המצטבר בידי מפקדיו
הדרך הנכונה להתמודד עם מצב חירום ממושך בעורף - כתוצאה ממלחמה או מאסון טבע - היא להכשיר מראש את האוכלוסייה לעזור לעצמה. דרך הפעולה הזאת גם יעילה יותר מהמתנה פסיבית לסיוע של הרשויות וגם תורמת יותר לאיתנותה של האוכלוסייה שנמצאת תחת איום
מפקד הפיקוד הרב-זרועי של ארה"ב מנמק במאמר הזה מדוע הוא פוסל את תפיסת המבצעים מוכווני התוצא. אחד מנימוקיו הוא שהתפיסה הזאת היא שהנחתה את צה"ל במלחמת לבנון השנייה ואחראית במידה רבה לכישלונו באותה המלחמה. לדבריו, האמונה השגויה של צה"ל באותה המלחמה שניתן לשתק לחלוטין את האויב באמצעות תקיפות מדויקות מהאוויר נגד מערכות חיוניות של האויב היא לב ליבה של תפיסת המבצעים מוכווני התוצא
מודל השליטה הקלסי על כוחות האוויר חייב לעבור שינוי לא רק בגלל טכנולוגיות המידע החדשות אלא גם בגלל השינויים מרחיקי הלכת באופיה של המלחמה