גלגולו של קרב "המכבש החטיבתי"
יוזמות המפקדים בשטח במהלך מלחמת ששת הימים הן אלה שהכתיבו על־פי־רוב את קצב הקרב. לעיתים גבו היוזמות האלה מחיר כבד מכוחותינו, כפי שקרה לפני קרב "המכבש החטיבתי" בביר גפגפה
מציג עמוד 166 מתוך 4413 תוצאות
יוזמות המפקדים בשטח במהלך מלחמת ששת הימים הן אלה שהכתיבו על־פי־רוב את קצב הקרב. לעיתים גבו היוזמות האלה מחיר כבד מכוחותינו, כפי שקרה לפני קרב "המכבש החטיבתי" בביר גפגפה
על (אי) יציבוּת בתקציב הביטחון והאינטרס הלאומי תובנות תהליך העיצוב הכלכלי והתקציבי של תר"ש "גדעון" מלמדות כי במבט לעתיד יש הכרח ביצירת זיקה כלכלית ישירה בין האינטרס הביטחוני למפת האינטרסים הכלכליים והחברתיים של ישראל
על האופן שבו תיאוריית החדשנות המשבשת יכולה לסייע לבניין הכוח הצה"לי
הפעם הראשונה שבה חזבאללה היה הכוח העיקרי בלחימה, בשעה שהצבא הסורי נלחם תחתיו וסייע לו היה בהרי קלמון. בקרב זה עשה חזבאללה שימוש בכל הסד"כ שעמד לרשותו, ונאלץ הארגון להילחם מראשית הלחימה ועד סיומה ללא הפוגה וכמעט ללא מחליפים לנפגעים. מה אפשר ללמוד מכך?
מדוע לבשה ההתעוררות הלאומית הפלסטינית ברצועת עזה אופי אסלאמי רדיקלי ולא מרקסיסטי חילוני?
לכל האלופים שמונו להוביל את התחקירים יש ניסיון קרבי עשיר, ותרומתם לאיכות התחקירים ולרמת הלקחים הייתה משמעותית. תגובה למאמרו של אל"ם (מיל') מוטי כידור "חטיבה בשינוי כיוון - צוות קרב חטיבתי 401 בלחימה בלבנון", מערכות 469-468
ב־1949 נעשו חיפושים קדחתניים לקבוע שמות עבריים לדרגות בצה"ל ובהם דרגת הגנרל. היו חילופי מכתבים בין נשיא ועד הלשון העברית לדוד בן־גוריון ואולם לבסוף קבעו בן־גוריון והרמטכ"ל יעקב דורי את השם "אלוף" לדרגה זו