מתוך עברו של החג"ם

אני רוצה לנסות לתאר משהו מהרוח שהייתה חיה בחג"ם, מהתנאים שהביאו ליצירתו ומאשר ראו האחראים בתור עיקר מטרתו

כבר לא "אי": החשיבה מחדש על התפיסה העצמית של ישראל בעקבות הסכמי אברהם

בחלוף שנתיים מהסכמי אברהם השתנה מצבה האזורי המבודד של ישראל, ויש לה לא מעט ידידים במדינות המפרץ. אולם שיתופי פעולה כלכליים אינם מספיקים. היעד המרכזי הוא לבלום את איראן, ובעקבות ביקור נשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן בישראל יש להתבונן מחדש במערכה האזורית שנוצרה בעקבות ההסכמים

ההגנה מול "הסוס הטרויאני הבריטי" במלחמת העצמאות

שש החלטות התקבלו בלונדון בשנים 1948-1947, ובעקבותיהן בוצעו פעולות במזרח־התיכון. המהלכים האלה עיצבו את מסגרת העל של מלחמת העצמאות - גם אם במקרים רבים הם לא התממשו לפי המטרות והתוכניות המקוריות של הבריטים

על תבניות מחשבה: מגפת הקורונה וכחול לבן

ניתוחי תרחישים, "משחקי מלחמה" ותוכניות מגירה למצבים שונים הם כלים חיוניים שתפקידם לעמת את המחשבה מול מגוון רחב של אפשרויות ומצבים

מערכות לראש השנה

במהלך השנה יוצאים לאור גיליונות של כתב העת, ובשנים האחרונות הרחבנו את היריעה לחומרים נוספים שעלו באתר "מערכות", בהם: גיליונות כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי" שיוצא לאור בשיתוף אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל; גיליונות "בין המערכות" המורכבים ממאמרים מקוונים שלא נכנסו לגיליונות המודפסים; וקול המערכות – ההסכתים מבית "מערכות". לרגל ראש השנה תשפ"ו איגדנו כמה מהם, קריאה והאזנה מועילות

מענה לסטיוארט כהן, על ביקורת הספר איתן שמיר, משה דיין: התפתחותו של אסטרטג

ימים של עופרת

פרק ראשון: תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה

פתח דבר

חשיבות החוסן המנטלי של משרתי המילואים בגדודי החילוץ בקורונה

ביאורים שונים ומגוונים למושג החוסן, תהליך בנייתו ומרכיביו, ומהם מסקנה בולטת אחת - הצורך לעסוק בו. המשימות שנדרשו אליהם גדודי המילואים מפרוץ המגפה העלו את הנושא לסדר היום, ולשם כך נעשו פעולות רבות כדי לשמר את החוסן ומשאבי ההתמודדות. הצלחת האנשים ועמידת הפיקוד במשימות מעידות כי יש להמשיך ולעסוק בנושא באופן סדור