ניצחו בקרב - הפסידו במלחמה
הניצחונות שהשיגו האמריקנים בווייטנאם בסדרה של מבצעים גדולים במחצית הראשונה של 1967 לא תורגמו לניצחון במלחמה. מכאן עולה השאלה אם יש כלל היגיון אופרטיבי בניהול מבצעים בעצימות גבוהה במלחמה נגד גרילה
מציג עמוד 166 מתוך 1989 תוצאות
הניצחונות שהשיגו האמריקנים בווייטנאם בסדרה של מבצעים גדולים במחצית הראשונה של 1967 לא תורגמו לניצחון במלחמה. מכאן עולה השאלה אם יש כלל היגיון אופרטיבי בניהול מבצעים בעצימות גבוהה במלחמה נגד גרילה
%99 מהסחר של ישראל עובר דרך הים, ולכן קיומה מותנה ביכולתה לשמור על חופש השיט. אולם המושג "חופש השיט" - כפי שמוכיח המאמר הזה - חורג מעבר לאפשרות לפעול בים באופן חופשי וכולל את אבטחתה של כל שרשרת ההספקה למדינת ישראל וממנה - החל מנמל המוצא וכלה בנמל היעד. השאלה היא אם צה"ל בכלל וחיל הים בפרט ערוכים להגן על חופש השיט בהגדרתו המורחבת
השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי זה זמן רב. מחקר שנערך בקרב לוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" שופך אור על הנושא ומצביע על נקודות הבדל ודמיון בין לוחמי הסדיר ללוחמי המילואים בשאלה הזאת
בגלל נחיתותה הבולטת של ישראל מול אויביה במשאבים, בשטח ובכוח אדם עליה ליצור בכל עימות - בין אם נגד מדינות ובין אם נגד ארגונים - אסימטרייה שבה תביא לידי ביטוי את יתרונותיה היחסיים ותבטל את יתרונותיהם היחסיים של אויביה
שלוש פעמים הוטל על צה"ל לפעול נגד קבוצות גדולות של אזרחים ישראלים: בפרשת אלטלנה, בפינוי חבל ימית ובהתנתקות. המאמר בוחן כיצד התמודדו המפקדים עם חיילים שהתקשו לבצע את המשימות מסיבות אידיאולוגיות ומהי הדרך להניע חיילים כאלה במשימות דומות הצפויות להם בעתיד
למרות השוני הרב בין מלחמת ההתשה נגד מצרים בשנים 1969-1970 לבין העימות עם הפלסטינים בשנים ה א ח ר ו נ ו ת י ש מ ס ק נ ו ת מ ה מ ל ח מ ה ה ר ח ו ק ה ה ה י א שרלוונטיות גם לעימות הנוכחי עם החמאס ברצועת עזה