מבצע קווקז: ההתערבות הסובייטית וההפתעה הישראלית במלחמת ההתשה

בין שתי המלחמות (1973-1967)

ברעום המנועים 50 שנה למלחמת סיני

כמו לאכול מרק בסכין

העבר כפתח דבר-חשיבותה של ההיסטוריה לתחום העיסוק הצבאי

מבצע קווקז

האם הצבא יכול להכריע טרור?

אימוץ של שתי השערות בלתי נכונות - הראשונה שהטרור נחוש ועמיד יותר מהמדינה הדמוקרטית והשנייה כי ההכרעה היא תמיד בתודעה וכי היא אינה נגזרת ממהלכים פיזיים כוחניים - הביא רבים להאמין כי אין דרך צבאית להתמודד עם הטרור כדי להכריעו . ההיסטוריה - גם של מדינת ישראל - מוכיחה שהם טועים

על שילוביות ועל מנהיגות באמ"ן

כשמופיעים מושגים חדשים ואופנתיים - דוגמת שילוביות - בארגונים בכלל ובאמ"ן בפרט, קיים הפיתוי למפקדים להתייצב בעמדה "המגייסת". באמ"ן, שפיתח רגישות לקונספציות, חשוב להיות ערים לכך שמושגים - וכן השיח שהם מייצרים - מכילים מורכבות וקושי ליישמם הפער אינו נעלם עם הופעת המושג . המאמר מציע התבוננות על השיח השילובי באמ"ן ועל אתגרי המנהיגות נוכח המורכבות שהוא מעורר

פעילות צבאית בגבולות של שלום

גם בגבולות של שלום - עם מצרים ועם ירדן - נשקפות לישראל סכנות . אלה ברובן אינן סכנות קיומיות מיידיות , אלא סכנות אסטרטגיות לטווח הארוך. מדובר בעיקר בפעולות הברחה - של נשק, של סמים ושל בני אדם. הטענה המרכזית של המאמר הזה היא שפעילות צבאית בגבולות של שלום שונה מכל פעילות צבאית אחרת ומצריכה מאפייני תודעה ופעולה שונים

הדילמה האתית סביב המאבק במערך האזרחי של החמאס

ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית מעמיד את המערב בכלל ואת ישראל בפרט בפני דילמה אתית קשה: מחד גיסא, ישנו רצון לפגוע בחמאס, ארגון טרור לכל דבר ועניין, באמצעות "סגירת הברזים, לממשלתו, ומאידך גיסא, ישנו רצון להימנע מפגיעה הומניטרית באוכלוסייה הפלסטינית. ישראל והעולם המערבי כבר התמודדו עם דילמה דומה בנוגע למאבק במערך האזרחי של תנועת החמאס - הדעוה