מקומה של הטכנולוגיה בדוקטרינה של צה"ל

פיקוד מלפנים ופיקוד מוכוון משימה במלחמת לבנון

ישנה סתירה מובנית בין שתי המשימות של מפקד כוח צבאי: פיקוד ושליטה. מי שמפקד לא תמיד יכול לשלוט, ומי ששולט, לא תמיד יכול לפקד. מפקד גדוד שלחם במלחמת לבנון השנייה מסכם את תובנותיו ואת מסקנותיו מהמלחמה

ההתמודדות עם המבנה המורכב ועם הסתגלנות של ארגוני הטרור

סוד כוחם של ארגוני הטרור הוא המבנה הארגוני המיוחד שלהם: רשת של תאים עצמאיים, שבה כל תא אוסף מידע ויוזם פעולות תוך ניצול מהיר של הזדמנויות - לעיתים תוך עדכון במהלך הפעילות של ההנהגה. הדרך היעילה ביותר להילחם בארגונים האלה היא באמצעות הקמתם של ארגוני אנטי טרור בעלי מבנה דומה. הבעיה המרכזית היא שארגונים כאלה לא תמיד מתיישבים עם ערכי הדמוקרטיה

מקומו של המודיעין במשולש קלאוזביץ

צרכים מבצעיים בשטח הביאו לשיתוף פעולה פורה בין השב"כ לצה"ל ברמה הטקטית. אך הגיע הזמן למסד את היחסים האלה גם ברמות הגבוהות יותר

האם הצבא יכול להכריע טרור?

אימוץ של שתי השערות בלתי נכונות - הראשונה שהטרור נחוש ועמיד יותר מהמדינה הדמוקרטית והשנייה כי ההכרעה היא תמיד בתודעה וכי היא אינה נגזרת ממהלכים פיזיים כוחניים - הביא רבים להאמין כי אין דרך צבאית להתמודד עם הטרור כדי להכריעו . ההיסטוריה - גם של מדינת ישראל - מוכיחה שהם טועים

האסטרטגיה של ההפרדה - הממד האופרטיבי - הדוגמה של צפון השומרון

המאמר מנתח את הגורמים שהביאו לירידה המשמעותית בהיקף הפיגועים בעורף ישראל בשנים 2003- 2005 ומגיע למסקנה שלגדר ההפרדה חלק מרכזי בכך לצד תפיסת ההפעלה המערכתית והסינרגיה בין מרכיבים נוספים שמפורטים להלן. המחבר קובע שגדר ההפרדה לא רק הגבירה מאוד את יעילותו המבצעית של צה"ל במלחמה נגד הטרור, אלא גם איפשרה לו לצמצם משמעותית את האמצעים שהיו נחוצים קודם לכן, דוגמת סגרים , כתרים עוצרים וכו'

הדילמה האתית סביב המאבק במערך האזרחי של החמאס

ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית מעמיד את המערב בכלל ואת ישראל בפרט בפני דילמה אתית קשה: מחד גיסא, ישנו רצון לפגוע בחמאס, ארגון טרור לכל דבר ועניין, באמצעות "סגירת הברזים, לממשלתו, ומאידך גיסא, ישנו רצון להימנע מפגיעה הומניטרית באוכלוסייה הפלסטינית. ישראל והעולם המערבי כבר התמודדו עם דילמה דומה בנוגע למאבק במערך האזרחי של תנועת החמאס - הדעוה

הבעייתיות שבביזור המשאבים לבניין הכוח בצה"ל

מדיניות צה"ל זה יותר משני עשורים היא לבזר סמכויות בתחומים של בניין הכוח ושל הקיום השוטף. אין כל ספק שהמטה הכללי אינו צריך לקבוע תקנים לעפרונות, אך מכאן ועד ביזור החלטות מהותיות בבניין הכוח לרמה של יחידת הקצה קיים מרחק

האסטרטגיה של הכוח המזערי

מאמרו של ד"ר שאול שי "הטרילוגיה של המערכות העוקבות" לא מדגיש את העובדה המרכזית: אסטרטגיית "העיצוב מחדש", שבמסגרתה פולש הצד החזר למדינה התמוכת בטרור, רק שופכת שמן על גלגלי הטרור. האלטרנטיבה ההגיונית היא להילחם בטרור בלי לנסות להחליף את המשטר של המדינות שתומכות בו.

שימוש אזרחי במאגרי טביעות אצבע של צה"ל

צה"ל לוקח טביעות אצבעות מכל מי שמתגייס לשורותיו. מטרת הנוהל הזה היא להקל על זיהוי חללים, אך נשאלת השאלה אם ראוי להעמיד את המאגר העצום הזה של טביעות אצבעות לרשות המשטרה כדי לפענח מעשי פשע